בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב עסק לאחרונה בשאלת התרחשותו של אירוע תאונתי במהלך עבודתו של איש תחזוקה. האיש הגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה בגין אירוע שהתרחש בעבודתו בתאריך 22.11.17 אך נדחה על ידי המוסד לביטוח לאומי. לאחר שבחן את כלל העדויות והראיות השופט קיבל את גרסתו של איש התחזוקה שיוצג על ידי משרד עו"ד אריק שלו וקבע כי הוא הצליח להוכיח שנפגע בעבודתו עקב התרחשות אירוע תאונתי.
לפניה ישירה אל משרד עו"ד אריק שלו ושות', לחץ/י כאן
איש תחזוקה נפגע בכתף בעת הרמת גל הינע כבד במשקל עשרות קילוגרמים
בתצהירו, איש התחזוקה ציין כי בתאריך 22.11.17 בשעה 7:30 במהלך עבודתו הוא הרים בעצמו גל הנעה כבד מאוד במשקל של עשרות קילוגרמים שנמצא על חלון. לפי גרסת העובד, במהלך פעולת ההרמה של הגל הוא הרגיש כאבים חזקים וקליק בכתף שמאל. בהמשך ובעקבות התגברות הכאבים בתאריך 26.11.17 העובד נבדק במרפאת קופת חולים, שם הומלץ לו לבצע בדיקת US לכתף שמאל.
מנגד, המוסד לביטוח לאומי טען כי לאיש לא אירעה פגיעה בעבודה בהתאם למשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (להלן: " החוק"). עוד נטען כי העובד הציג מספר גרסאות סותרות באשר לאירוע הנטען כאשר לפי חומר הראיות אין כל תמיכה לגרסתו בנוגע להתרחשות האירוע בעבודה. המוסד לביטוח לאומי הוסיף וטען כי העובד לא פנה לקבל טיפול רפואי בסמוך לאחר האירוע הנטען ואף טען בעצמו כי המשיך לעבוד כרגיל באותו יום וסיים את יום העבודה.
מהם התנאים המחייבים לצורך הכרה בקיומה של תאונת עבודה?
השופט ציין כי בהתאם לסעיף 79 לחוק כדי שאירוע יוכר כתאונת עבודה יש צורך בהתקיימות מספר תנאים, ראשית יש צורך להראות קיומה של תאונה, שנית יש להראות פגיעה גופנית ושלישית נדרש שיתקיים קשר סיבתי בין העבודה לבין התאונה ובין התאונה לבין הפגיעה הגופנית שקרתה לעובד. השופט הוסיף כי לפי הפסיקה, המבחן הראשוני להכרה באירוע כתאונה הוא מבחן הפתאומיות שלפיו ייבחן האם ניתן למקם את האירוע במישור של מקום וזמן.
השופט ציין כי במקרה זה מדובר בעובד שכיר ולכן אם ייקבע שהוא הוכיח את קרות התאונה חזקת הסיבתיות תפעל כדי לסווג את האירוע כתאונת עבודה. השופט ציין כי עדותו של העובד תאמה את הגרסה שמסר בתצהיר עדותו הראשית, הייתה מפורטת ולא נסתרה. מעבר לכך השופט ציין כי העובד צירף תצהירים של אשתו ובתו. בתצהיר של אשתו היא ציינה כי בעלה הודיע לה על הפגיעה באותו יום שנפגע ואף הוסיפה שידוע לה כי הוא אף פנה מספר פעמים למעסיקתו כדי שתתן לו טופס בל/250. בתו של העובד הצהירה כי אימה יצרה עימה קשר באותו יום ומסרה לה שאביה נפגע בעבודתו. השופט קבע שהעדויות הללו לא נסתרו ועל כן הן תומכות בטענות של העובד בדבר התרחשות האירוע והכאבים שהופיעו בעקבותיו.
תעודת המחלה תומכת בגרסתו של איש התחזוקה שלפיה נפגע בכתף שמאל במהלך העבודה
יתרה מזאת, השופט ציין כי בתעודת מחלה שניתנה לעובד בתאריך 26.11.17 צוין כי בזמן עבודה פיזית הופיעו לו כאבים בכתף שמאל. על כן השופט קבע כי תעודת מחלה זו תומכת בגרסתו של העובד אשר לפיה הוא נפגע בכתף שמאל במהלך העבודה ונאלץ לקבל טיפול רפואי בסמוך לאחר התאונה. השופט קיבל את הטענות של משרד עו"ד אריק שלו וקבע כי פער של ארבעה ימים בין האירוע לבין פניה ראשונה לקבלת טיפול רפואי הוא אינו משמעותי. השופט הוסיף כי במקרים רבים נפגעי תאונות לא פונים לקבל טיפול רפואי מתוך תקווה שהכאבים יחלפו. השופט ציין כי מעדותו של מנהל כוח האדם של המעסיקה עלה שבמסגרת העבודה של איש התחזוקה הוא נדרש להרים חפצים ועבד לבדו.
בסופו של דבר, השופט קיבל את הטענות של משרד עו"ד אריק שלו וקבע שהעובד הצליח לעמוד בנטל ההוכחה, הוכיח שאכן היה מעורב בתאונת עבודה במהלך עבודתו והניח תשתית עובדתית מספקת באשר לקרות האירוע. על כן השופט קבע שבית הדין ימנה מומחה רפואי מטעמו כדי שיבחן את הקשר הסיבתי בין הפגיעה בכתף של העובד לבין תנאי עבודתו.
ב"ל 22140-05-19
הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.