בסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי נקבע שרשות התביעה, בין אם מדובר בפרקליטות ובין אם מדובר בתביעה המשטרתית, מחויבות לשלוח מכתב יידוע לאדם שחשוד בביצוע עבירה מסוג פשע, אשר העונש בגינה עולה על שלוש שנות מאסר.
מטרתו של מכתב היידוע היא לעדכן את החשוד שחומר חקירה בעניינו הועבר מהגוף החוקר לרשויות התביעה כדי לבחון אפשרות להגיש נגדו כתב אישום. מכתב היידוע למעשה מיידע את החשוד על זכותו לקיים הליך שימוע כדי לשכנע את רשות התביעה להימנע מהגשת כתב אישום נגדו בכל העבירות שבהן הוא חשוד או בחלק מהן ולסגור את התיק עקב חוסר ראיות, חוסר אשמה או חוסר עניין לציבור.
לפניה ישירה אל עורך דין מיכאל ויצמן, לחץ/י כאן
מכתב יידוע לחשוד - כיצד הוא נשלח לחשוד בפועל?
מכתב היידוע לחשוד אמור להישלח אליו באמצעות דואר רשום. המכתב יישלח לחשוד לפי הכתובת שמסר בהודעתו בעת חקירתו במשטרה. בעוד רבים מהחשודים לא מייחסים משמעות רבה לעצם קבלת מכתב היידוע, חשוב להבין שחשיבות המכתב היא רבה מאוד ובמקרים רבים יש בו כדי להעיד על כך שבקרוב יוגש נגד החשוד כתב אישום וכי יש לו אפשרות להימנע מכך אם יפעל בהקדם ובאופן שקול ומחושב.
התביעה תהא פטורה משליחת מכתב יידוע לחשוד בתיקי אלימות במשפחה, בתיקים שבהם החשוד נמצא במעצר, או בתיקים שבהם פרקליט המחוז או ראש שלוחת התביעות סבור שעקב דחיפות העניין אין מקום לשלוח לחשוד מכתב יידוע.
כיצד לפעול לאחר קבלת מכתב יידוע לחשוד?
חשוד שקיבל מכתב יידוע רשאי לפנות בכתב, בתוך 30 יום ממועד קבלת המכתב, לרשות התביעה ולבקש לצלם את הראיות הקשורות לעניינו. יובהר כי בתיקים של שלוחות התביעות (המשטרתיות) לחשוד או לעורך דינו יש זכות לצלם את חומר הראיות. חשוב לציין כי בשלב זה שלפני הגשת כתב האישום, רשות התביעה לא חייבת להעמיד לרשות החשוד את כל הראיות אלא רק את עיקר הראיות כאשר הכוונה בכך היא לחומר כתוב בלבד כגון דוחות פעולה, הודעות, מזכרים ועוד. עם זאת התביעה לא תעמיד לרשות החשוד תמונות, הקלטות, תקליטורים שכוללים סרטונים ועוד.
התיק בפרקליטות? מכתב יידוע ראשון ושני בתיקי פרקליטות
בתיקים שמטופלים בפרקליטות, עקב עומס עבודה שמוטל עליה ומורכבות התיקים, מקובלת פרקטיקה מעט שונה אשר במסגרתה הפרקליטות שולחת לחשוד מכתב יידוע ראשון, אשר מיידע אותו שהתיק בעניינו הגיע למשרדי הפרקליטות. בשלב זה אין אפשרות לצלם את חומר החקירה אך אפשר לשלוח לפרקליטות נימוקי שימוע בכתב.
בשלב זה אין חובה לשלוח נימוקי שימוע, וייתכן שהתיק ייסגר על ידי הפרקליט לאחר מספר חודשים עד שנה. אם הפרקליט סגר את התיק בשל חוסר עניין לציבור, חוסר אשמה או חוסר ראיות, הוא ישלח הודעה מתאימה לתחנת המשטרה שטיפלה בתיק ותחנת המשטרה תצטרך להעביר לחשוד הודעה על סגירת התיק. לעיתים משלוח ההודעה מתעכב ולכן מומלץ לבדוק מהו הסטטוס של תיק החקירה – האם הוא עדיין פתוח או שהוא כבר נסגר. אם התיק נסגר ניתן לבקש "הודעה בדבר סגירת התיק" מרכז/ת החקירות בתחנת המשטרה.
בשלב הבא, לאחר שהפרקליט עבר על התיק והחליט שיש בו עניין לציבור ומספיק ראיות לצורך העמדה לדין, הוא ישלח לחשוד מכתב יידוע שני ובו יבהיר לו שהעמדתו לדין בכפוף לשימוע נשקלת בחשד לביצוע עבירות מסוימות אשר באו לידי ביטוי בביצוע מעשים מסוימים. במכתב היידוע השני, יצוין כי החשוד רשאי לצלם את חומר הראיות תוך 30 יום ולשלוח נימוקי שימוע או לחילופין לתאם פגישת שימוע באמצעות עורך הדין המייצג.
חשוד שקיבל מהפרקליטות מכתב יידוע שני או עורך דינו רשאים לצלם את חומר הראיות ולשלוח נימוקי שימוע או שלחילופין עורך הדין של החשוד יכול לתאם פגישת שימוע עם הפרקליט המטפל. במסגרת הפגישה יפורטו נימוקי השימוע בעל פה. ההמלצה לחשוד בתקופה זו היא לפנות בהקדם לעורך דין מקצועי, מיומן ומנוסה כדי שיוכל ללוותו בהליך הפלילי, לצלם את חומרי החקירה לפני השימוע ולהיערך באופן מיטבי להגשת בקשה להימנע מהגשת כתב אישום נגד החשוד.
מהו תפקיד הסנגור בשימוע שנערך לחשוד?
במהלך השימוע שייערך בכתב או בעל פה, עורך הדין שמייצג את החשוד ינסה לשכנע את הפרקליט או את התובע המשטרתי להימנע מהגשת כתב אישום נגד החשוד באמצעות שלל נימוקים שמתמקדים בהיעדר ראיות מספקות או חוסר אינטרס ציבורי להגשת כתב אישום בתיק.
בחלק מהמקרים, כאשר יימצאו ראיות מבוססות כנגד החשוד בחשד לביצוע עבירה מסוימת, מטרתו החלופית של השימוע תהיה לשכנע את התובע/הפרקליט שלא להגיש כתב אישום בגין כל העבירות שיוחסו לחשוד בחקירתו וכן לנסות להפחית בחומרתם של סעיפי האישום שיוגש, או לנסות להגיע לעונש מוסכם שיוצג בפני בית המשפט. כך השימוע עשוי להוביל לכיוון של הסדר טיעון שמיטיב עם החשוד כאשר הראיות בתיק לא מאפשרות לסגור אותו.
בשל החשיבות הרבה של השימוע הפלילי בכל הקשור להכרעה בדבר קיומו של הליך פלילי נגד חשוד, לחשוד בביצוע עבירה פלילית מומלץ לפנות לסנגור מקצועי בהקדם האפשרי ובסמוך לאחר קבלת מכתב היידוע. במהלך השימוע ולאחר בחינה מעמיקה של חומר הראיות של התביעה, יש סיכוי טוב לכך שסנגור מיומן יוכל לשכנע את רשויות התביעה שיש מקום להימנע מהגשת כתב אישום נגד החשוד.
במקרה של קבלת מכתב יידוע, לזמן יש חשיבות מכרעת שכן החוק מעמיד בפני החשוד ועורך דינו אך 30 ימים לצורך גיבוש הטענות שיועלו במסגרת השימוע, 30 ימים שבמהלכם על הסניגור להעתיק את עיקרי חומר הראיות, ללמדם ולגבש את טענות ההגנה ולכן מומלץ במקרה זה לפנות לעורך דין באופן מיידי.
עורך דין מיכאל ויצמן עוסק בתחום הפלילי ובתחום התעבורה, שימוע לפני כתב אישום, הסדר מותנה, שחרור ממעצר, ערעורים, בקשות חנינה, מחיקת רישום פלילי ועוד. הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.