"צדק צדק תרדוף". מהו צדק? למי יש מנדט על הצדק? האם הוא אבסולוטי? האם הוא יחסי? והאם המושג צדק אמור להיכנס לסקאלה שבצידה האחד מצוי צדק ובצידה השני של הסקאלה מצויה האמת היחסית והמשותפת? ומהי אותה אמת יחסית והאם אנו כחברה בשלים להגיע לתוצאה מחשבתית שצדק בסופו של דבר מוביל אותנו למושג אמת יחסית?
אנו עדים לתופעה הולכת ומעמיקה במדינות רבות ברחבי העולם אשר מעידה על הלך רוח פנימי שלנו כחברה שבה הימשכות הליכים משפטיים ותופעת העומס בבתי המשפט הולכת וגדלה, ואולם חומרתה בישראל היא רבה בהשוואה למדינות אחרות בעולם. בכל שנה חל גידול במספר התיקים הנפתחים. ישנם מאות אלפי תיקים תלויים ועומדים במלאי התיקים של מערכת בתי המשפט.
לפניה ישירה אל עורכת דין שני לוי רוזנבלום, לחץ/י כאן
מערכת המשפט אינה נותנת מענה למכלול הנסיבות שהובילו את הצדדים להתנצחות בבית המשפט
נהוג לפנות למערכת המשפטית בכדי להשיג הכרעה שיפוטית אך למעשה הצדדים בהעדר מודעות אמיתית למכלול הנסיבות שהביאו אותם לשוקת שבורה ומשם לבקשה לסעד משפטי מאיימים בהליך משפטי אך למעשה בכך מכניסים עצמם למערכת מסורבלת, רבת פרוצדורות ונהלים בה הצדק הוא באמת מושג יחסי ולא מוחלט.
בכך מעבירים הצדדים לסכסוך שלא מדעת את ציר הכוח שלהם לצד שלישי שאמור להיות נייטרלי ובעל יכולת שפיטה אך לא מבינים כי הסעד המשפטי שיינתן להם לא באמת מכסה על הבעיה שיכולה לחזור על עצמה ללא פיתרון אמיתי לקונפליקט שנוצר בחייהם. זאת כי מערכת המשפט לא נותנת מענה למכלול הנסיבות הריגשיות והנפשיות שהובילו את הצדדים להתנצחות בבית המשפט ולמשבר ביחסים בין אם הוא על רקע אישי או עיסקי זה לא באמת משנה.
ניהול הליך משפטי כרוך בהוצאות כספיות, גוזל משאבים נפשיים ועלול לגרום לפגיעה רגשית
על פי רוב, ליבון המחלוקת בבית המשפט נמשך זמן רב, מחייב את הצדדים להוצאות כספיות ניכרות, גוזל משאבים נפשיים במשך תקופת ההתדיינות המשפטית, עלול לגרום לפגיעה במוניטין, לפגיעה מסחרית או לפגיעה רגשית ואם לא די בכל אלו, התוצאה בפסיקת בית המשפט אינה מובטחת לאף צד. ואף לא מביאה בהכרח לפיתרון הסיכסוך בדרך של שלום ויצירת תהליך אמיתי של פיתרון הסכסוך.
שיטת הגישור מקובלת כיום בעולם כדרך המועדפת ליישוב סכסוכים, לאור הישגי השיטה בפתרון מחלוקות בפרק זמן קצר ובהוצאה כספית נמוכה. פתרון הסכסוך מושג בדרך של שיתוף הצדדים וחיבור ביניהם כדי לפתור את הבעיה ולא לנגח אותם אחד בשני, כאשר האחריות לתהליך נמצאת בידי הצדדים והם יכולים לנווט אותו לפי תפישתם או להפסיקו בכל עת והשליטה על התוצאה היא בידיהם בלבד קרי שמירה על ציר הכוח הפנימי תוך יצירה של הליך מעצים ומחלים.
הליך גישור נותן מענה כולל ואמיתי לנסיבות שהובילו לסכסוך
הליך גישור ופישור בין הצדדים אשר באמת בונה את הגשר למציאות הרצויה בה הסכסוך המשותף מומר ומלובן באופן שלם והוליסטי כאשר הוא נותן מענה אמיתי למכלול הנסיבות שהביאו לסכסוך ולא רק שימת דגש על תחושת הצדק והצדקנות של מי מהצדדים או שניהם. כאשר שני צדדים (או יותר) המסוכסכים ביניהם אינם מגיעים להסכמות ביניהם וליישוב הסכסוך באופן עצמאי וקיימת בהם הבשלות הפנימית והמודעות המינימאלית לכך שהסכסוך החיצוני הוא תוצאה שכל אחד מהצדדים תרם לה, בין אם באופן אקטיבי ובין אם באופן פאסיבי ולשניהם יש חלק לא מבוטל בסיכסוך שנוצר אז ניתן לעבוד עם שניהם על בניית הגשר לפיתרון. הדרך שהצדדים לסיכסוך עושים כחלק מיישוב הסיכסוך לא פחות חשובה אם לא יותר מהתוצאה עצמה. מה נדרש לשם כך?
שבעת הפרמטרים שצריכים להילקח בחשבון לפני השתתפות בהליך גישור
(1) מוכנות ופתיחות גם אם מינימאלית לשינוי והעדר מוחלטות; (2) הבנה שמושג ה"הצדק" והעליונות הרגשית שהוא מספק היא אשלייתית והולכת להיות מוחלפת במושג של "אמת יחסית" שאולי פחות מתגמלת רגשית (כמו דלק ממכר) אך יותר מאוזנת ונכונה; (3) הסכמה לבנות "גשר" פנימי וחיצוני לפתרון הסכסוך וכי התשובה הסופית מגיעה מתוך התהליך המשותף של שני הצדדים והבשלה שלהם להגיע לפיתרון יחד ולא מתוך "הכפפה" של פתרון חיצוני – כלומר לא לצפות שמישהו יפתור לי את הבעיה אלא יוליך אותי אליה, וזאת כי מגשר טוב מוביל ומאפשר להגיע לתשובה לבד בעצמכם מתוך התהליך עצמו ולא מגיש את התשובה על מגש של כסף; (4) הסכמה להיות נוכח בתהליך גם כשעולה כאב שהסיטואציה של הסיכסוך מציפה; (6) הסכמה להתגבש מחדש לכדי בגרות נפשית ומעבר מציפייה ילדותית שמישהו יפתור לי את הבעיה וייקח ממני את תפוח האדמה הלוהט להכרה בכך שאני מתבגר נפשית מעצם לקיחת האחריות על הקונפליקט; (7) הסכמה לרכוש כלים לפתור את הבעיה בכוחות משותפים אחד עם השני ולא נגד השני דבר שהוא מעצים ומאפשר ולעשות שימוש בתהליך הבונה גם בהמשך הדרך.
הליך גישור כהזדמנות לצמיחה וגדילה במקום העמקת המשבר בבית המשפט
על כן, כדאי ומומלץ לפנות להליך גישור שכשמו כן הוא בונה את הגשר ומחזק מאוד את שני הצדדים בטרם פנייה לבית המשפט כהליך מקדמי ו/או כאלטרנטיבה אמיתית שנועדה לברר את מהות הסכסוך לעומקו בו ציר הכוח של הצדדים נשמר ונוצר מיפוי אמיתי של הצרכים של כל אחד מהצדדים. פיתרון אמיתי יכול לנבוע מהצדדים עצמם והוא תמיד נובע יחד איתם ומהם עצמם, זה תהליך שיש בו העצמה אישית והפיכת המשבר להזדמנות לצמיחה וגדילה במקום העמקה של המשבר בבית המשפט.
עורכת דין שני לוי רוזנבלום עוסקת בגישור במשפט המסחרי, דיני משפחה, גישור בגירושין, הסכמי גירושין, ליווי משפטי בהליכי פרידה בהסכמה, איזון משאבים, הסדרי ראייה, משמורת, מזונות, גירושין בשיתוף פעולה (גשת"פ), הסכמי ממון, הסכמי הורות משותפת, הסכמי חיים משותפים, יפויי כוח מתמשך ועוד. הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.