למרבה הצער ישנם מקרים לא מעטים בהם הורה של קטין מתנתק מחייו. ברוב כמעט מוחלט של המקרים מדובר באב שמסיבות ונסיבות שונות בוחר או נאלץ לצמצם את מעורבותו בחיי הקטין במידה כזו או אחרת, ולעתים גם אף כדי ניתוק והיעלמות מוחלטת.
בין מקרים אלה ניתן למנות כאלה שהאב עזב לחו"ל, או שהקים משפחה אחרת, או שמתעלם מהקטין או מקיים עימו רק קשר אקראי ומצומצם, או שנשפט לתקופת מאסר ממושכת. אלה כמובן רק מספר דוגמאות שכן קשת המקרים היא רחבה ומגוונת.
המשותף למצבים מצערים אלה הוא שההורה (כמעט תמיד, האם) שנשארה לטפל בקטין נתקלת בקשיים ניכרים בחיי היומיום בהם נדרשת חתימה או הסכמת ההורה השני. כך למשל ברישום למסגרות חינוך, במתן טיפולים רפואיים ופסיכולוגיים, במתן תרופות וחיסונים, בהוצאת דרכון לקטין והוצאתו לחו"ל ובפעולות נוספות אצל הרשויות השונות.
לפניה ישירה אל עורך דין ונוטריון עידו לשם, לחץ/י כאן
שני ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של הקטין
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב-1962 קובע ששני ההורים הם אפוטרופסים טבעיים של קטין וחלה עליהם חובה וזכות לטפל בקטין ולדאוג לכל צרכיו. מכאן יוצא, שזכות האפוטרופסות לקטין טבועה בהם, ללא צורך במינוי או אישור. מכאן גם יוצא ששלילת או צמצום אפוטרופסות של הורה כרוכה בהחלטה אקטיבית ואופרטיבית של בית המשפט.
הפתרון המשפטי למצב העגום בו נתון הקטין והאם המטפלת בו, הוא הגשת בקשה לבית המשפט למתן החלטה על "אפוטרופסות בלעדית" לאם, שמשמעותה האופרטיבית היא היכולת לבצע את הפעולות הנדרשות שהדגמנו קודם, ללא חתימת או הסכמת האב.
בתי המשפט לא נוטים להחליט על בסיס טענות של צד אחד בלבד
הליך זה אינו פשוט. ככלל, בתי משפט אינם נוטים לתת החלטות על בסיס שמיעת צד אחד בלבד, ומבקשים לקבל את תגובת האב. במקרים רבים אף מבוקש תסקיר מטעם שירותי הרווחה שישפוך אור אובייקטיבי על נסיבות המקרה, וכמובן שגם המדינה היא צד להליך היות ומדובר בקטין.
בשלב זה שלאחר הגשת הבקשה וההחלטה לקבל את תגובת הצד השני, מתגלים קשיים נוספים. לפעמים לא ידוע לאם מהו מקום הימצאו של האב. לפעמים ידוע המקום אך מורכב מאוד לבצע לידי האב "המצאה" (מסירה של כתבי בית המשפט). לפעמים ישנה התעלמות מוחלטת מצד האב. לפעמים מוגשת מטעמו תגובה שמערימה קשיים או מתנגדת מכל וכל לבקשתה של האם.
מתן צו לאפוטרופסות בלעדית מהווה פגיעה בזכויות טבעיות וטבועות של הורה
כפי שציינו, מתן צו ל-"אפוטרופסות בלעדית" הוא צעד שבית המשפט אינו נוקט בו בנקל, מאחר שמדובר בפגיעה בזכויות טבעיות וטבועות של הורה. ככל שיש אמצעים פחות דרסטיים לקיים את טובת הקטין, יטה בית המשפט לאמץ אותם.
ההמלצה לצורך הקלת ההליך, זירוזו ופישוטו, היא לתכנן היטב את מטרת הבקשה. לעתים ניתן לנסח את הבקשה באופן נקודתי ופחות גורף מאשר להגדירה כ-"אפוטרופסות בלעדית" כדי לתת בידי בית המשפט כלים ואפשרויות נוחות יותר למתן החלטה שתשרת את המטרה.
עורך דין ונוטריון עידו לשם מתמחה בתחום האפוטרופסות, בדיני משפחה וירושה ומוסמך מטעם האפוטרופוס הכללי לערוך ולהגיש ייפוי כוח מתמשך. עו"ד לשם מנהל את פורום אפוטרופסות וזכויות קשישים ובעלי מוגבלויות. הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.