באוקטובר 2004 שרית שראל הייתה בחודש השמיני להריונה. הבדיקות היו תקינות, במשפחה חיכו לשמחה הצפויה אבל זו הפכה ברגע אחד - לאסון. "במשך 45 דקות הילד נחנק בבטן שלי, זה היה הכי קשה", היא מספרת. "הנהג הפוגע עקף בפס לבן".
הנהג, דני חורי, אז בן 21 ועם 25 עבירות תנועה, נהג במונית שירות במהירות גבוהה, לא שמר מרחק ופגע חזיתית במכונית הסוזוקי של שרית. היא נפצעה קשה והשלייה התנתקה. בבית החולים יילדו עובר מת וביצעו בו החייאה, אבל אחרי פחות מיממה נקבע המוות.
האם: "הוא ספג פגיעה - ומת במקומי"
כבר בהתחלה התעקשו בפרקליטות להאשים את חורי בגרימת מותו של עובר. היום השופט בן פיילס מרשיע את חורי וקובע באופן תקדימי כי: גם כשמדובר בעובר ולמרות שנולד בתחילה ללא רוח חיים, עדיין אפשר להרשיע בגרימת מוות. "למעשה בזמן ביצוע העבירה לא היה אדם, החוק קובע כי אדם הוא רק מי שכבר יצא מרחם אימו", הסבירה התובעת בתיק.
"הוא ספג את הפגיעה ולכן מת במקומי", אומרת שרית. "בגלל הקושי שעברתי אני רוצה שהנהג ייענש". ולמרות שהשופט חידש, למרות שבפרקליטות ידרשו עונש חמור לפי הפסיקה הקיימת ספק אם חורי יישב בכלא, אפילו יום אחד.