האם פרסום הודעות פוגעניות ודברי השמצה בפייסבוק מהווים "לשון הרע"? על השאלה הזו נדרש בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע לענות, בעקבות דיון בעניין סכסוך בין בני זוג לשעבר.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
השופטת רותם קודלר עיאש הורתה בחודש האחרון לתושב הדרום לפצות את גרושתו ב-25,000 שקלים לאחר שפרסם תגובה פוגענית לפוסט שהעלתה ברשת החברתית , ובה קללות וביטויים מעליבים.
ביולי 2011, כך על פי פסק הדין, חגגה התובעת לבתם המשותפת של בני הזוג, שהתגרשו לפני כחמש שנים, בת מצווה. לאירוע הוזמן גם האב ומשפחתו. לאחר המסיבה פרסמה האם הודעה בעמוד הפייסבוק שלה וביקשה להודות לכל מי שלקח חלק בחגיגה. לפוסט הגיב גם בעלה לשעבר, שלא נצר את לשונו. כאן במערכת חדשות 2 באינטרנט החלטנו לפרסם רק חלק מהדברים: "אני מרחם עליך, עשית מעצמך צחוק, כל העיר מצלצלת אליי, מקיאה עלייך. בושה לך ולחינוך הזול שאת נותנת...אלוהים שבשמיים יתן לך את המכה שמגיעה לך...11 שנים אחרי נשארת עם אותם סמרטוטים עצובים עלובים שהם כל חייך...מה שמעניין אותך בחיים רק בגדים...צוחק מי שצוחק אחרון, את תקבלי את המכה של החיים שלך, חכי ותראי, ערימת פחים".
הגרוש: הושפלתי בבת המצווה וכעסתי
בעקבות הדברים, הגישה האישה תביעה בסך 100,000 שקלים נגד הגרוש בשל עוגמת הנפש ותחושת ההשפלה שנגרמה לה מול מאות מחבריה ברשת החברתית. עוד הוסיפה כי בנותיהם של בני הזוג נפגעו מאוד, כך שאחת מהן אף ניתקה קשר עם האב.
האב בתגובה טען כי במשך שנים נהגה בו אשתו לשעבר באלימות מילוית ופיזית הכוללת קללות. לדבריו, פרסם את הדברים בשעת כעס, והתכוון לשלוח אותם לתובעת בלבד, לאחר שלא הורשה להשתתף בצילומים, שמו לא אוזכר בטקס הברכות בחגיגת המצווה ובכלל חש "התעלמות מוחלטת מקיומו".
"פייסבוק יכול להיות אמצעי קטלני"
בית המשפט דחה את טענותיו וחייב אותו בתשלום פיצויים בסך 25,000 שקלים והוצאות המשפט. "מדובר באמירות מכוערות, מרושעות, המהוות באופן חד משמעי לשון הרע. לא מצאתי כל ספק כי יש באמירות הללו כדי להשפיל את התובעת בעיני הבריות, לעשותה מטרה לבוז ולעג. אמירות אלו יש בהן כדי לבזות את האדם לגביו הן נאמרות, לגרום לו למבוכה, לפגוע בו", כתבה השופטת. "אמנם התרבות המילולית במדינת ישראל אינה אידיאלית, אמנם תרבות הגידוף בין בני זוג המתגרשים זה מזה מתאפיינת בהפקרות של ממש, כאשר צדדים לסכסוך משתלחים זה בזה, מתעמרים זה בזה בלשונם וכמעט הכל מותר ואולם במקרה זה התיר הנתבע לעצמו מעבר לגבולות המותר והמקובל".
השופטת קבעה עוד כי "הנתבע לא נהג בכבוד המינימלי הנדרש לא רק במתייחס לתובעת, אלא במיוחד במתייחס לבנותיו הקטינות, שידע כי הן חברות שלו ושל אימן ב"פייסבוק" וכי ייחשפו לתוכן אשר יפורסם על ידו וכן כי ישנה אפשרות כי חברותיהן וחבריהן לכיתה, לשכונה, למשפחה, ייחשפו לתוכן זה".
בנוסף התייחסה השופטת קודלר עיאש לסכנות הטמונות ברשת החברתית. "במציאות הישראלית הנוכחית, אין אדם בר דעת שאינו מכיר את עוצמת הכלי הנקרא "פייסבוק". ה"פייסבוק" יכול להיות אמצעי קטלני של ממש, כבר נמצאנו כמדינה מלווים בכאב, הורים לנער צעיר שנפל קורבן לפגיעה ע"י חבריו לכיתה באמצעות ה"פייסבוק" ושם קץ לחייו בעקבות חרם שאורגן באמצעות ה"פייסבוק". נורות האזהרה דולקות וכעת יש לחדול את התופעה. אין זה ה"פייסבוק" שאשם, כשם שאקדח אינו יורה אלא אם יורים בו. האחריות וחובת הזהירות מוטלת על ציבור משתמשי הרשת החברתית . הנתבע בתוך עמו ובמדינת ישראל הוא חי וידע גם ידע מהי עוצמת כלי הנשק בו הוא עושה שימוש", כתבה בפסק הדין.