בית משפט השלום בבאר שבע קיבל היום חלקית את תביעתם של בני משפחה בדואית מרהט, שטענו כי נמענה מהם הכניסה לבריכה העירונית בעיר אופקים "בשל אפליה על רקע גזע, דת ולאום" - כך בכתב התביעה. השופט פסק כי הזכיין המפעיל את הבריכה ישלם 10,000 שקלים לאותה משפחה.
התובעים טענו כי במהלך חופשת הקיץ החליטו לבלות בבריכה, כאשר בשלב מסויים, ניגש אליהם פרץ ציון, אחד הנתבעים ומנהל הבריכה, ואמר לה לטענתה, כי הוא אינו מרשה לה לשהות בבריכה עם כיסוי ראש, שכן, הדבר "מבריח את לקוחותיו".
כשהתובעת סירבה, לפי התביעה - פרץ סילק את המשפחה מהבריכה והציע להם לחזור לבריכה אחרי שעות הפעילות הרגילות, החל מהשעה 17:00. התובעת הסבירה, בתצהיר שהגישה לבית המשפט, שלא התכוונה כלל להיכנס למימי הבריכה אלא רק לשבת לצד הבריכה ולהשגיח על בתה הקטנה.
"סגרתי את הבריכה בשביל הרב"
"ביום האירוע שהתובעים באו, היו דתיים ששוחים בבריכה, רבנים שהכנסתי אותם לשחות", הסביר פרץ, הזכיין שמפעיל את הבריכה, במהלך המשפט. הוא טען כי נענה לבקשתו של רב מסוים ואיפשר לו להגיע לבריכה ביחד עם ששת ילדיו, תוך שהבטיח לו שימנע כניסתן של נשים לבריכה, כל זמן שהותו בבריכה.
"אין זה סביר בעיני, שהבריכה היתה ריקה ואולם, גם אם, לצורך הענין, הייתי מקבל את גרסתו של הנתבע, שעד השעה 11:00 לא הגיעו אנשים לבריכה, הרי שעדיין, לא היה מקום להורות על סגירת הבריכה, עבור משפחה אחת, הכוללת את הרב וששת ילדיו (שבעה אנשים בלבד)", כתב השופט עידו רוזין בהכרעתו. "אם לא די במה שציינתי לעיל, הרי שאין זה סביר בעיני שבריכה ציבורית תסגר בהתראה כה קצרה מראש, מבלי לידע את הציבור על כך מבעוד מועד".
השופט הוסיף, " סבורני שבענייננו מדובר בהפרדה שאיננה מוצדקת, כאשר סוגרים בריכה שלמה לטובת משפחה אחת, מבלי לתת התראה מוקדמת, ביישוב שאין בו בריכה נוספת, במהלך תקופת הקיץ, בהתחשב בטמפרטורה הממוצעת באזור הדרום, בהתחשב בחופש הגדול ובהעדר קיומה של חלופה סבירה אחרת".
בסופו של דבר פסק השופט כאמור כי המשפחה תקבל 10,000 שקלים מאותו זכיין - אך תיאלץ לשלם 1,500 שקלים לשתי הנתבעות האחרות: עיריית אופקים והחברה הכלכלית לפיתוח אופקים.