"אני מאוד שמח. בעזרת השם הכל יהיה בסדר עכשיו" - כך אמר היום נשיא המדינה לשעבר משה קצב למקורביו לאחר החלטת בית המשפט העליון לעכב את ריצוי עונשו. חבריו של קצב מספרים על שמחה גדולה בביתו של קצב בקריית מלאכי, ועורך דינו אף מציין: "הוא פרץ בבכי".
אחר הצהריים, שעות לאחר פרסום החלטת בית המשפט העליון, יצא משה קצב מביתו, מלווה ברעייתו גילה ובאחיו ליאור, בדרכם לאירוע משפחתי. קצב סירב לדבר עם כלי התקשורת הרבים, אולם תחושת ההקלה ניכרה היטב על פניו של נשיא המדינה לשעבר. גם גילה רעייתו נראתה מחוייכת, זאת לאחר חודשים ארוכים במהלכם לא נראתה בציבור ואף לא הופיעה בבית המשפט שגזר את עונשו של קצב.
"משה וגילה קצב מרוצים מאוד מההחלטה ומגלים שמחה גדולה", אמר קודם לכן חברם של בני הזוג, גולן גנם, בצאתו מבית המשפחה. "משה מקבל הרבה שיחות עידוד מחברים ומבני משפחה. הוא וגילה כעת לבדם בבית, והם צופים כל הזמן בפרשנויות בטלוויזיה", הוסיף.
"דיברתי איתו ונישקתי אותו ואמרתי לו שאנחנו תומכים בו - כל קריית מלאכי תומכים בכל מה שהוא עושה ובכל ההחלטות. בעזרת השם הוא יצא מזה", ציין מקורבו של קצב. "הוא נראה בסדר גמור, הוא עומד בשלו ותודה לאל יגיעו כל ההחלטות כמו שצריך".
עו"ד פלדמן: "אגיד דבר שאולי לא הייתי צריך להגיד – אבל הוא פרץ בבכי"
עורך דינו של קצב, אביגדור פלדמן, בירך על החלטת השופט דנציגר בראיון לתכניתנו "שש" עם עודד בן עמי. "בית המשפט לא נתן לו זכויות יתר, אמר שמעמדו כנשיא לא נותן לו זכויות יתר ולא פחות", לדברי עו"ד פלדמן. "קצב כמו כל אדם אחר היה ראוי לעיכוב ביצוע עונש המאסר עד לשמיעת הערעור, ואין בכך לפגוע באמון הציבור".
"הציבור צריך לדעת שפסקי הדין של המחוזי עוברים ביקורת של בית המשפט העליון", ציין הפרקליט. "העליון הוסיף נדבך נוסף ואמר: 'אמנם פסק הדין נחרץ וחד משמעי וקולו כקול גיליוטינה, אבל יש טענות שיש להן משקל משמעותי וראוי שהדברים יתבררו עד תומם'. זה נדיר שאדם שנידון לשבע שנות מאסר מקבל עיכוב אבל זה קרה בעבר. סיפרתי לו על ההחלטה, ואני אגיד דבר שאולי לא הייתי צריך להגיד – אבל הוא פרץ בבכי".
אחיו של קצב: "הודו לה' כי טוב, כי לעולם חסדו"
מחוץ לביתו של נשיא המדינה לשעבר משה קצב בקריית מלאכי התגודדו היום כלי התקשורת על מנת לשמוע את תגובתם הראשונית של מקורביו של קצב. זמן קצר לאחר הודעת בית המשפט העליון כי ריצוי עונשו יתעכב עד הדיון בערעורו, יצא אל רכבו אחיו של משה קצב, ליאור, וקשה היה להתעלם מהחיוך על פניו. הוא ניגש ישירות לרכבו וסירב תחילה לענות לשאלות העיתונאים. לאחר ששוכנע להוריד את חלון רכבו ולהשמיע את קולו, אמר: "הודו ל-ה' כי טוב, כי לעולם חסדו". לאחר מכן הודה לעיתונאים ונסע מן הבית.
בהמשך התייחס ליאור קצב באריכות להחלטת בית המשפט העליון. "יש במשפחה התרגשות גדולה מאוד היום ויש גם כן שמחה ויש גם תחושת הקלה", אמר למצלמת חדשות 2. "זה עדיין לא סוף פסוק. כולנו מחכים לתוצאות של הערעור בעזרת השם בביהמ"ש העליון. לאורך כל הדרך האמנו ונאחנו עדיין מאמינים בחפותו המלאה של משה. נעשה לו עוול גדול מאוד בעצם ההרשעה בבית המשפט המחוזי בת"א ואנחנו מקווים שהיום זה צעד ראשון, אולי קטן, לקראת בירור האמת והיציאה של האמת לאור".
"אנחנו מאוד מקוים ומאוד מאמינים ומתפללים לקב"ה שהעליון יקבל את הערעור במלואו כי כך צריך להיות", הוסיף אחיו של קצב. "זו האמת. אין אמת אחרת. אנחנו מקווים שהאמת הזו תבוא בעזרת השם גם בפסק של העליון. זה צעד אחד קטן ומשמעותי בדרך לבירור האמת ואנחנו מקווים שייעשה צדק בעזרת השם בבית המשפט העליון".
החלטת העליון: "טענות המבקש אינן משוללת יסוד לכאורה"
השופט דנציגר ציין בהחלטתו לסיכויי הערעור של קצב: "נוכח האמור באשר למשקל הנימוקים העומדים ביסוד דחיית טענת האליבי ונוכח משמעות אפשרות קבלתה של טענת אליבי כאמור לעניין אי היתכנות אירוע האינוס בבית המלון, אף בעניין זה מצאתי כי טענות המבקש אינן משוללות יסוד לכאורה".
באשר לחלק אחר של האישומים והסיכוי לערער עליהם, כתבו השופט: "מבלי לקבוע מסמרות בנדון, סבורני כי סיכויי ערעורו של המבקש בהתייחס להרשעתו בעבירות שיוחסו לו באישומים 4-2, ככל שהגשת נימוקי ערעור ביחס לאישורים אלו תותר, אינם גבוהים במיוחד...בנסיבות אלה והגם שסיכויי הערעור באישומים אלו אינם גבוהים לכאורה, ישנה הצדקה לעיכוב ביצוע גזר הדין בשים לב לטענותיו של המבקש כנגד הרשעתו בעבירות מושא האישום הראשון שלא ניתן לומר לגביהן כי הן מופרכות או חסרות בסיס.
"לבחון המקרה כמו כל מקרה אחר"
השופט התייחס גם לטענות כי יש להתייחס לקצב כשווה אל יתר הנאשמים בפני החוק. "לא יכול להיות משפט צדק ללא שוויון שהינו אחד מהערכים הדמוקרטיים שהוכרו בפסיקתו של בית משפט זה כזכות חוקתית וכנשמת אפה של שיטת המשפט הישראלית. מקבל אני את עמדתה של המשיבה כי אין מקום ליתן משקל לעובדת כהונתו של המבקש כנשיא המדינה השמיני של מדינת ישראל, שעה שמתברר עניינו בפני הערכאות".
"מקרהו של המבקש צריך שיהיה כמו כל מקרה אחר בו בוחן בית משפט שלערעור את אפשרות עיכוב ביצוע העונש והשיקולים צריך שיהיו זהים. המבקש אינו זכאי אמנם ליהנות בשלב זה, לאחר שהורשע בביצוען של העבירות שיוחסו לו ודינו נגזר, מזכות יתר ביחס לכל אזרח מן השורה שהועמד לדין, נמצא אשם, הורשע ונגזר דינו. ואולם, אין זה ראוי לגרוע מזכויותיו של המבקש אך בשל התפקיד הרם שאותו הוא מילא בשעתו".