בית משפט השלום בתל אביב אישר היום את הסדר הטיעון עם עיתונאי "הארץ" אורי בלאו, לפיו ירצה 4 חודשי מאסר בפועל שיומרו לעבודות שירות. על חתימת ההסדר בין בלאו למדינה פורסם לראשונה בחדשות 2. בלאו הורשע כבר לפני כחודש בעבירה של החזקת מידע סודי, לאחר שהחיילת ענת קם, העבירה לו מסמכים מלשכתו של אלוף פיקוד מרכז, בה שירתה.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

השופט עידו דרויאן נימק את החלטתו לאמץ את הסדר הטיעון. "ההסדר המוצע מאזן היטב בין הערכים המתנגשים, כאשר ההעמדה לדין, ההרשעה ועונש של מאסר בפועל (ולו בעבודות שירות) משקפים את ההתייחסות המחמירה למעשי האשם, אך קלותו של העונש, תמנע את האפקט המצנן, העודף והלא רצוי", כתב שופט בית משפט השלום בתל אביב בהחלטתו.

השופט דרואין הוסיף: "המדינה מכירה במעמדו המיוחד של עיתונאי חוקר, ומבינה שכחלק מהותי מעבודתו ומשליחותו הציבורית, עליו להחזיק חומר סודי האסור ברגיל באחזקה ומוכנה היא לסבול את אותו הפער שבין אכיפה דקדקנית של החוק, לבין הריסון שמכתיבה ההכרה בערך של עיתונות חוקרת - מרווח הנשימה של הדמוקרטיה".

בלאו: לא היה מקום למשפט

בלאו המשיך למחות גם היום על עצם הגשת כתב האישום ואמר בתום הדיון "זהו יום קשה בשבילי. עדיין איני חושב כי היה מקום למשפט". בלאו מסר גם חיזוקים לענת קם, המרצה עונש מאסר בפועל. העיתונאי יחל לרצות את עבודות השירות ב-11 בספטמבר, לכל המאוחר, במוסד הרפואי רעות.

בלאו חתם בעבר על הסכם עם שב"כ, במסגרתו העביר לידי שירות הביטחון 50 מסמכים שהועברו לו ומחשבו הושמד. לאחר מעצרה של קם, התברר כי בידיו עוד מאות מסמכים, חלקם מסווגים כ"סודי" ו"סודי ביותר".

בכתב האישום שהוגש יחד עם הסדר טיעון הובהר כי בלאו לא התכוון לפגוע בביטחון המדינה, אולם בפרקליטות טוענם שחשיפת המסמכים שהיו בידיו היו מביאים לפגיעה חמורה בביטחון המדינה. "אם המסמכים היו נחשפים, נזק רב היה נגרם למדינת ישראל", אמרה עו"ד הדס פורר מפרקליטות מחוז תל אביב. "כל מי ששכל בראשו ורואה את המסמכים, יודע כי מדובר בפצצה מתקתקת".

"הפר את התחייבותו למדינה"

לפני כשלושה חודשים, חצי שנה אחרי כניסתה לכלא של ענת קם, הודיע היועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין על ההחלטה להגיש כתב אישום נגד בלאו. בהודעת פרקליטות המדינה דאז נמסר כי הכרעת היועץ המשפטי התקבלה לאחר שהובאו בחשבון כלל השיקולים הרלבנטיים, ובהם "הצורך לנקוט ריסון במדיניות האכיפה על מנת לשמר את דמותה של העיתונות בישראל כעיתונות חופשית הממלאת את תפקידה כערובה חיונית לזכות הציבור לדעת".

עם זאת, הסביר היועץ וינשטיין כי מדובר במקרה קיצוני מבחינת מאפייניה החמורים של התנהלותו של בלאו, ולפיכך ההחלטה להעמידו לדין היא מחויבת המציאות. "בלאו החזיק, ביודעין ובאופן בלתי-מבוקר, מאות ואלפי מסמכים מבצעיים, לרבות כאלה המסווגים "סודיים" ו"סודיים ביותר", שנגנבו מפיקוד המרכז בצה"ל בידי החיילת ענת קם, והפר את חובתו - ומאוחר יותר גם את התחייבותו בפני רשויות המדינה - לחדול מלהחזיק בהם", נמסר אז מהפרקליטות.

תוכן המסמכים כלל תוכניות שונות למבצעים צבאיים, סיכומי דיונים שונים בצה"ל, פריסת כוחות צה"ל כולל סדר כוחות הצבא, סיכומי תחקירים בצה"ל, הערכות מצב של צה"ל, יעדים שונים של צה"ל וכדומה. מסמכים אלו הוחזקו בידי בלאו במחשבו הנייד האישי ובמקומות פזורים אחרים שבחר, ללא כל אמצעי בקרה או אבטחה.

היועץ המשפטי לממשלה הגיע למסקנה כי בין החזקתם של מסמכים מבצעיים אלה, בוודאי שבהיקף ובכמות שבה מדובר ובהתחשב במהותם, לבין "איסוף עיתונאי למטרות פרסום בתום לב" - אין דבר וחצי דבר.