בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר הבוקר (ה') שנת מאסר בפועל על יושב ראש בנק הפועלים לשעבר דני דנקנר, שהורשע במסגרת הסדר טיעון בשורת עבירות ובהן מרמה והפרת אמונים. בנוסף, נגזרו על דנקנר שנת מאסר על תנאי ותשלום קנס בסך מיליון שקל.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
השופט דוד גורפינקל הבהיר בגזר הדין: "הנאשם עבר עבירות כלכליות חמורות בעת שעמד בראש הגוף", אמר. "נכון הדבר שהוא לא הורשע בעבירות שפגעו כלכלית בבנק, אך אין להקל ראש במעשיו, הוא עמד בניגוד עניינים. היה עליו להפריד בין עיסוקו הציבורי לעסקיו הפרטיים ולמנוע עירוב ביניהם".
"תפקידו של בית המשפט אינו טכני בלבד, אלא גם הקניית ערכים ונורמות", המשיך גורפינקל. "מיצוי ההליך הפלילי אינו מצטמצם בהרשעה בלבד, אלא גם בענישה. אין די בהתבטאויות קשות בלבד, בית המשפט אינו פובליציסט, בית המשפט צריך לתרגם את האמירות הקשות למספרים".
סנגורו של דנקנר, עו"ד נבות תל צור, ביקש מבית המשפט לדחות את גזר הדין ב-45 יום, כדי לבחון את צעדיו. השופט גורפינקל קיבל את הבקשה והורה להוציא נגד דנקנר צו איסור יציאה מהארץ.
דנקנר: "במעשיי לא הייתה מרמה"
לפני כחודשיים הורשע דנקנר בבית המשפט המחוזי בתל אביב בכתב אישום מתוקן המייחס לו עבירות של מרמה והפרת אמונים, פגיעה בניהול התקין של בנק הפועלים, קבלת דבר בתחבולה מבנק DHB ההולנדי, וקבלת הלוואה בתחבולה מבנק הפועלים.
"לאחר שהוברר ללא כל צל של ספק שבמעשיי לא היתה מרמה, לא היתה הלבנת הון ולא היתה פגיעה כלשהי בדם, החלטתי לקחת אחריות ולחתום על עסקת הטיעון", אמר אז דנקנר.
במסגרת הסדר הטיעון שנחתם בין דנקנר לפרקליטות, ביקשה המדינה לגזור עליו מאסר בפועל, בעוד ההגנה תהיה חופשית לטעון לעונש כרצונה. כמו כן, הוסכם כי דנקנר ישלם קנס בסך מיליון שקל. ההסדר גובש לאחר משא ומתן בין המדינה לבין סנגוריו של דנקנר ואושר על ידי פרקליט המדינה לשעבר משה לדור.
הפרשה נחקרה ביחידה הארצית לחקירות הונאה לאחר שבנק ישראל פנה למשטרה, בעקבות חשד לפעולות בניגוד עניינים והפרת אמונים שביצע דנקנר, בעת שכיהן בתפקיד יו"ר בנק הפועלים. סגן נשיא בית המשפט, השופט צבי גורפינקל, הרשיע את דנקנר בכתב האישום המתוקן הכולל שורה של עבירות חמורות.
דנקנר הודה בקבלת דבר בתחבולה והפרת אמונים בתאגיד
במסגרת האישום הראשון, הודה דנקנר כי בעת ששימש כיו"ר בנק הפועלים, הסתיר מדירקטוריון הבנק את קשריה העסקיים של חברת אלרן (בהחזקת דנקנר ובני משפחתו) עם רפי ברבר, הבעלים של קרן RP. במקביל, ניהל מטעם בנק הפועלים את המו"מ לקביעת גובה הפיצוי שיקבלו ברבר וקרן RP מהבנק. בגין מעשים אלה, הורשע דנקנר בעבירות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד ופגיעה בניהול התקין של בנק הפועלים.
עוד הודה דנקנר, כי הסתיר מדירקטוריון בנק הפועלים את העובדה שביקש וקיבל הלוואה בסך 5 מיליון אירו מבנק DHB ההולנדי - זאת בזמן שבתפקידו כיו"ר בנק הפועלים תמך בשורת החלטות בדירקטוריון שנועדו לסייע ולהיטיב עם בעלי הבנק. בשל אותם אירועים הורשע דנקנר בעבירות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד ופגיעה בניהול התקין של בנק הפועלים. יו"ר דירקטוריון בנק הפועלים לשעבר הודה, במסגרת ההסדר, כי קיבל דבר בתחבולה מהבנק ההולנדי.
האישום השלישי בו הודה , נוגע לכך כי בזמן שכיהן כיו"ר בנק הפועלים - קיבל בתחבולה אשראי מהבנק. דנקנר ביקש אשראי בנקאי בסך כ-13 מיליון שקל, ולשם כך התבקש למסור הצהרת עושר לבנק. הוא מסר הצהרת עושר לידיו של ציון קינן, שכיהן באותה תקופה בתפקיד מנהל החטיבה העסקית של הבנק. בהצהרת העושר כלל דנקנר את ההון של בני משפחתו המורחבת, אך הצהיר כי מדובר בעושר האישי שלו, בשעה שהונו העצמי היה נמוך משמעותית מההון עליו הצהיר.
כמו כן, אמר יו"ר בנק הפועלים לקינן, כי מטרת האשראי המבוקש היא מימון השקעה לבניית נכס נדל"ן ברחוב יבנה בתל אביב, בעוד שבפועל האשראי שימש לרכישת אג"ח של חברת אלרן. דנקנר הורשע בעבירת קבלת דבר בתחבולה מבנק הפועלים. במסגרת ההסדר, הסכימה המדינה לוותר על הרשעה באישום הרביעי, בכתב האישום המקורי, שעסק בכספים שהחזיק דנקנר בחשבון הבנק של מזכירתו, מבלי לדווח על כך כדין.