שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, מרים נאור, החליטה הבוקר לקבל את הסדר הטיעון מעורר המחלוקת בעניין מוסה טאה, בן ה-47 הנאשם שלפני כעשרה חודשים תקף יחד עם שלושה חשודים נוספים זוג קשישים ניצולי שואה בביתם ביישוב בית-מאיר שליד ירושלים.
השופטת גזרה על הנאשם עונש של שנתיים מאסר בפועל בלבד, מתוכם הוא כבר ריצה עשרה חודשים, וכן עונש מאסר על תנאי.
על פי גזר הדין, ב- 14.1.08 פרצו ארבעה שודדים לביתם של המתלוננים במושב בית מאיר. המתלוננים הם בעל ואישה, כבני 70 ומעלה. במהלך השוד האלים הוכו ובני הזוג באכזריות. השודדים הורידו את המתלונן בכוח לחדר ההסקה, קשרו את ידיו אל דוד ההסקה ואל צינור ההסקה. לאחר מכן דחפו אף את המתלוננת לחדר ההסקה והושיבו אותה ליד המתלונן.
השניים הוחזקו במשך כשעתיים באותו חדר, נעלו אותם ועזבו את הבית. זמן קצר לאחר מכן הצליחו המתלוננים להיחלץ דרך חלון חדר ההסקה.
"הסדר טיעון שערורייתי"
כשבועיים לאחר מכן נעצר הנאשם והוגש נגדו כתב אישום אשר ייחס לו עבירה של שוד בנסיבות מחמירות, וכן עבירה של כניסה ושהייה בישראל שלא כחוק. לאחר שלא נמצאו מספיק ראיות, הופחת סעיף האישום לסיוע בשו, והפרקליטות הגיעה להסדר טעון שנוי במחלוקת שהוגש לבית-המשפט המחוזי בירושלים. גורמים משפטיים מגדירים את הסדר הטיעון - שערורייתי ממש.
"מועד תחילת ההוכחות נדחה פעם אחר פעם, שכן חל עיכוב רב בהמצאת חוות דעת הנוגעת למחקרי התקשורת הסלולרית המהווים את עיקר הראיות נגד הנאשם", ציינה השופטת נאור בגזר הדין. "הנאשם, יש לומר, כפר במעורבות בעבירת השוד. בסופו של דבר, לאחר עדות מומחים מחברת הסלולר, הגיעה התביעה למסקנה שיקשה עליה להוכיח מעבר לספק סביר את נוכחותו של הנאשם בזירת העבירה, ולפני כשבועיים הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר טיעון".
הפרקליטות יידעה את זוג הקשישים על הסדר הטיעון המתגבש. השניים, הביעו הסתייגות מגזר הדין. "העובדות בהן הודה הנאשם, ואשר המאשימה הסתפקה בהן, מעידות על כך שהנאשם לא היה שותף כלל ועיקר למעשי האלימות הנפשעים שבוצעו במתלוננים", ציינה השופטת בגזר הדין.
"ברור, כי השתתפות במעשי אלימות אשר כאלה לא יכולה הייתה להביא להסדר טיעון כמו זה העומד לבחינתי. על פי העובדות המוסכמות, אין בידי המאשימה ליחס לנאשם ידיעה מוקדמת על מעשי אלימות מתוכננים, או ידיעה בדיעבד", הוסיפה השופטת. "הנאשם זומן למקום על ידי מבצעי השוד, וסייע להם להימלט משם במהירות. כך גם קיבל לידיו אחד מפריטי הרכוש שנגנבו, ובמעשיו נכנס לישראל ושהה בה שלא כחוק. מעשים אלה הינם מעשים חמורים כשלעצמם, אולם אין הם מצויים באותו מדרג חומרה בו מצויים מעשיהם של מבצעי השוד בפועל".