מנכ"לית בנק לאומי ממשיכה להעיד במשפט "באים לבנקאים": רקפת רוסק-עמינח מעידה היום (חמישי) במשפטם של הפעילים החברתיים, שמואשמים בהטרדה ובפגיעה בפרטיות של בכירי המערכת הבנקאית. מדובר בדיון השני תוך שבוע שבו מעידה רוסק-עמינח. מחוץ לדיון התייצבו מספר פעילים עם שלט שעליו נכתב: "רקפת גנבת". בדיון אמרה: "עיקר הדבר היה ההטרדה לילדים שהייתה בבית ספר. כל מה שקשור לילדים הוא העיקר, ההטרדה שלי היא משנית".
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
"ההטרדה של אימא שלי וגיסים שלי היא הנושא - כשהלקוחות אומרים לי 'יש לכם כך וכך ימים כי אחרת נגיע לילדים שלך' - זה סחיטה באיומים", הוסיפה. על ההטרדות שחוותה לדבריה אמרה: "הרבה זמן חשבתי שזה עוד רגע נגמר. לא נתנו לי שקט נפשי, היו תמיד הפתעות - לא ידענו מאיפה הם יבואן. היה לי מאוד קשה להתמודד, זה מטריד נפשית. סמכתי על אנשים אחרים שמבינים בביטחון וביקשתי מהם שיורידו ממני את מה שמפריע לי כדי שאוכל להמשיך להמשיך בשגרת חיי.
עורך הדין של קבוצת המחאה אמר בדיון: "כל המחאות לא מכוונות אליך כאדם אלא כסמל שעומד בראש הבנק" - ורוסק-עמינח השיבה: "כשנוגעים בילדים שלך הכול אישי. ההפרעות של החבורה הזאת הייתה מעל ומעבר למה שאפשר לספוג בתפקיד הזה. כל הפרשה הזו היא מטרד של חיי". עורך הדין הוסיף: "תסכימי איתי שיש מחאה, מי שמוחים נגדו הוא ראש המערכת" - ומנכ"לית בנק לאומי השיבה: "מנכ"ל צריך לעשות דברים קשים". עוד הוסיפה: "אמון הציבור בבנק הוא הכי חשוב, זה בסיס הבנקאות".
רוסק-עמינח אמרה כי המחאות ליד ביתה כללו הערות פוגעניות וטענה כי לא עשתה דבר שמצדיק את הכינויים הללו. עוד הבהירה מנכ"לית בנק לאומי: "אין לי מושג על חשבונות הבנק של שאר החברים בבאים לבנקאים. אני יודעת שאומרים שהדרך הכי טובה לאבד חבר זה להלוות לו כסף. נורא קל לקחת את הכסף וקשה להחזיר. אנשים מאוד לא אוהבים בנקים. מלווים להם את הכסף. אבל כשצריך להחזיר זה לא נראה להם סימטרית".
על שיחות שקיבלה לדבריה מברק כהן אמרה: "לא היו לי שיחות מהסוג הזה לפני באים לבנקאים. אני לא חושבת שהמספר שלי היה פומבי. את ההטרדות מהסביבה והאיומים על חיי בטלפונים שהצליחו לחדור ואסמסים תמיד עשו אחרי שהטלפון שלי פורסם. זה לא דבר שחוויתי מעולם קודם". רוסק-עמינח הודתה שכהן הצליח לפצח את הקוד האישי של הטלפון שלה בזכות תאריך יום ההולדת שלה: "רק אחרי שהוא פרסם את המספר שלי כל עם ישראל התקשר ואיים על חיי".
את האתר של "באים לבנקאים" כינתה "אתר מסית": לדבריה, "גם אם הסכנה לא נובעת מאנשים באופן ישיר, כל האירוע הסרטונים ופרסום הטלפון והאמירות מייצר הסתה. היה כתוב באתר שאם בנק לאומי לא יפסיק לעשות כך וכך לגבי חובות הם יפגעו בבנות שלי. היו כמה אנשים שפה שדיברו על לרצוח את כל הבנקאים". על פרסום מספר הטלפון שלה אמרה: "הגיעו אליי כל מיני בקשות של לווים של הבנק עם כל מיני בקשות מיד אחרי האירוע שפורסם הטלפון שלי. אני לא יכולה להיות תלונות הציבור בעצמי. אחרי הפרסום היו כמות הודעות שלא היה ניתן לקרוא. לא יודעת כמה מהם היו בקשות וכמה היו איומים, היו גם קללות וגם איומים".
רוסק-עמינח נשאלה על הריאיונות שבהם סיפרה בעבר על פרטים אישיים מחייה: "אני משתדלת לא להתראיין כל החיים שלי. חוץ מ'עובדה', זה רק כי אין לי ברירה. אני מעדיפה שחברה תתראיין כדי שתגיד דברים נכונים". רוסק-עמינח הבהירה: "התפקיד שלי מייצר עניין אני לא יכולה למנוע את זה. היו אלפי כתבות עם המון פרטים וחלק גדול נמסרו ממני, אין לי עניין בפרסום וכל דבר כזה הוא נטל".
פעילי "באים לבנקאים", ובראשם עורך דין ברק כהן, החלו בשנת 2014 להציק לבנקאים גם בסמוך לביתם ואף באזור בתי הספר של ילדיהם, ולקיים מספר אירועי מחאה. ב-2015 ביקשה רוסק-עמינח צו הרחקה נגדם וגם, כפי שנחשף לראשונה בחדשות, שכרה מאבטח שניצב מחוץ לביתה.