הדוח שחושף: איפה בעולם סוגרים עסקים בימי שבתון? (צילום: נטע יערי חדשות 2)
המרכולים יישארו פתוחים? (ארכיון) | צילום: נטע יערי חדשות 2

הקרב על השבת חוזר לבג"ץ: השופט אליקים רובינשטיין, שפורש מבית המשפט מהעליון, קבע היום (רביעי) כי בית המשפט העליון ידון שוב בפתיחת חנויות ומרכולים בשבת. "החלטתי ליתן דיון נוסף", כתב בהחלטה - וציין כי "תהא התוצאה אשר תהא, ראויה השבת, שעל מעמדה בעולמה של יהדות אין צורך להכביר מלים, שעניינה יידון וילובן כשכלל העמדות לפני בית המשפט".

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו

רובינשטיין ציין כי התלבט בטרם ההכרעה, אך החליט על דיון נוסף "נוכח רגישותו הציבורית של הנושא". התאחדות הסוחרים והעצמאים הכללית ביקשה לקיים דיון נוסף, בעוד עיריית תל אביב -- לה הותר לפני שלושה חודשים לאפשר פתיחת עסקים בשבת בצו עירוני - התנגדה לדיון נוסף. כעת, נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור תקבע את ההרכב לדיון הנוסף.

"חשיבות הנושא ברורה לטעמי איפוא. אני ער כמובן לכך שפסק הדין ניתן פה אחד, אך לפני ההרכב לא נפרסה, בשל התנהלות הרשות, כל התמונה כולה", כתב רובינשטיין. "גם בעלי מכולת קטנים, אל מול המרכולים ואפשרויות כוח האדם שלהם, מצויים בכל יישוב. הדיון הנוסף ניתן בזה, ואיני רואה מקום בשלב זה לקבוע, כי יחול רק על חלק אחד מפסק הדין נשוא הבקשה כהצעת היועץ המשפטי, בכל הכבוד. הדיון הנוסף יחול על פסק הדין כולו, וההרכב יכריע כמובן כטוב בעיניו".

שר הפנים אריה דרעי בירך על ההחלטה ואמר: "אני שמח שבית המשפט העליון נעתר לבקשתי והורה לקיום דיון חוזר בסוגיה זו. מדובר בהחלטה משמעותית של בג"ץ בסוגיה חשובה זו וביחסי דת ומדינה.

כפי שטענתי לאורך כל הדרך, החלטה בנושא כה מהותי מבחינה יהודית וסוציאלית, שיש לה השפעה רחבת היקף על אלפי אזרחים ביום המנוחה, חייבת להתקבל בהרכב מורחב, תוך שמיעת כלל הנימוקים". עוד אמר דרעי: "אני משוכנע כי בדיון החוזר בבג"ץ, לאחר שקיבלתי היתר להציג את עמדתי בנפרד, אציג את הנימוקים הנרחבים כפי שגובשו על ידי צוות משרדי. אני מקווה לשכנע את השופטים כי הדבר הנכון הוא להותיר את הסטטוס קוו על כנו ולא לפגוע בקדושת השבת ובחוק שעות עבודה ומנוחה".

אליקים רובינשטיין (צילום: דוברות בתי המשפט, חדשות)
יהיה דיון נוסף. רובינשטיין | צילום: דוברות בתי המשפט, חדשות

לפני כחודשיים וחצי בג"ץ אישר את פתיחתם של מרכולים ובתי עסק במהלך השבת בתל אביב. השופטים קבעו כי ביטול תיקון 2 לחוק העזר העירוני לא התקבל כדין, וכי המדינה לא נימקה את הסיבות בגינן התקבלה ההחלטה המדוברת. בית המשפט דחה את טענות התאחדות הסוחרים, לפיהן התיקונים בוצעו בחוסר סמכות בשל סתירה לחוק העבודה והמנוחה. נשיאת בית המשפט העליון השופטת מרים נאור קבעה כי טענה זו אינה נכונה, לאור "חוק ההסמכה" שנועד להקנות את הסמכויות הללו לרשויות המקומיות.

השופטת התייחסה גם לטענות לפיהן התיקונים אינם מידתיים ואינם סבירים. "מדובר, בסופו של יום, בפתיחת מספר מצומצם של עסקים אשר מהווים חלק מזערי ממספר העסקים הפועלים בעיר במהלך השבוע, באופן שמאפשר שמירה על צביונה הייחודי של השבת ואינו משנה בצורה ניכרת את פני העיר בשים לב למצב הנורמטיבי הקיים", כתבה השופטת נאור. "תיקון מס' 2 מצוי, אם כן, בגדרי מתחם המידתיות".

הגיעו לפשרה. מרכול בת"א, ארכון (צילום: מתן חצרוני, חדשות 2)
"מידתי וסביר" | צילום: מתן חצרוני, חדשות 2

השופטת חיות הצטרפה לדעתה של הנשיאה נאור ואף חיזקה את הטענות בדבר חוסר ההכרעה של שרי הפנים בנושא. "אני מצטרפת למסקנתה של חברתי הנשיאה נאור כי יש לעשות את הצו על-תנאי בבג"ץ להחלטי, ולבטל את הצווים על-תנאי שהוצאו ביתר העתירות", כתבה.

"אכן, נוכח ההימנעות הארוכה והנמשכת מזה כשנתיים וחצי של שרי הפנים הרלוונטיים (גדעון סער, סילבן שלום ואריה דרעי) ובשלב מסוים גם של הממשלה כולה לקבל החלטה לגופו של עניין, אין מנוס אלא לראות בהימנעות זו משום החלטה לפסול ללא הנמקה את חוק עזר לתל אביב-יפו (פתיחתן וסגירתן של חנויות)", הוסיפה.

שר הבריאות יעקב ליצמן תקף את החלטה וטען שהיא פוגעת בצביון היהודי במדינה. "החלטת בג"ץ מהווה פגיעה חמורה בשבת קודש ובצביון היהודי של מדינת ישראל", אמר השר. "זוהי המשך התערבות משפטית גסה בערכי הדת וההלכה, שאינה מותירה ברירה אלא לקדם מהלך משפטי לעקיפת בג"ץ, כדי למנוע המשך כרסום מסורת ישראל והדת במדינה".

עם קבלת החלטת בג"ץ לפני כחודשיים וחצי, מסר מיקי גיצין, המנכ"ל היוצא של תנועת "ישראל חופשית", כי הוא "מברך על החלטת בג"ץ ששם קץ לסאגת השבת בתל אביב עם אישורו של חוק עזר עירוני מאוזן ביותר, שלוקח בחשבון מחד את הצרכים של תושבי העיר ומאידך לא הופך את השבת ליום חול ומסחר באופן מוחלט". גיצין, המכהן גם כחבר מועצת העירייה, הוסיף כי "גרירת הרגליים של ממשלת ישראל, שנמנעה במשך שלוש שנים מלעשות את המוטל עליה ולקבל החלטה ביחס לחוק העזר העירוני יצרה חוסר וודאות גם בקרב תושבי העיר, גם בקרב בעלי העסקים וגם בקרב מדיניותה של העירייה".