האם המכון לרפואה משפטית הסתיר או סילף ראיות הנוגעות לתיק נגד ניסים חדד? בתחקיר "עובדה" השנה נחשף סילוף ראיות לכאורה שנעשה במכון הפתולוגי. בין היתר נחשף אז כי הראיות שנגעו במיוחד לבדיקת התינוק בן השנה וחצי שעבר כביכול התעללות בידי חדד – הוסתרו מסנגוריו וגם משופטי בית המשפט המחוזי שהרשיעו אותו.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
היום (שני) קבע בית המשפט העליון ברוב של שני שופטים כי חדד לא ביצע את המעשים שבהם הורשע במחוזי. "זו סערת רגשות שאי אפשר להסביר", אמר היום חדד לכתב "עובדה" עמרי אסנהיים. "דבר ראשון בכיתי, הייתי בהלם, לא האמנתי שכל הסיפור מאחורי".
על התקופה הקשה של המעצר סיפר חדד כי "בכלא שאלתי את עצמי מה אני עושה פה, חייבת להיות דרך החוצה אם לא עשית את המעשה. השאלה מתי". לשופטי המחוזי שהרשיעו אותו הוא אומר "עשיתם טעות אנוש ונפגעו פה שתי משפחות. אני יודע שהילד הזה לא נהרס, הייתי איתו".
מנהל המכון לרפואה משפטית ומי שנתן חוות דעת בעד חדד במהלך המשפט, חן קוגל, אומר בשיחות סגורות: אלה מסוג המקרים שבהם אני מוכן לשים את המוניטין שלי שפרטי כתב האישום שהוגש לבית המשפט המחוזי לא היו נכונים.
חדאד, שנשלח אז ל-17 שנות מאסר, ייצא כעת לחופשי לאחר יותר משתי שנות מאסר. השופטים הבהירו כי אין ראיות שמוכיחות באופן חד משמעי שהפציעות שנגרמו לילד נבעו ממעשה סדום, אך ציינו כי מדובר במקרה יוצא דופן ובהחלטה קשה מבחינה אישית ורגשית.
"לעולם לא נדע מה אירע לפעוט"
הסילופים בחוות הדעת הפתולוגית שהביאה להרשעתו של נסים חדאד בבית המשפט המחוזי נחשפו לראשונה בתחקיר של עמרי אסנהיים ששודר בחורף האחרון ב"עובדה". הכתבה חשפה בין היתר כיצד מנהל המכון לרפואה משפטית הוסיף לחוות הדעת של הרופא שבדק את התינוק שורה של נתונים - כולם לרעת חדד - וזאת מבלי שנכח כלל בבדיקה. השופטים מתחו ביקורת רבה על חקירתו של חדאד ועל הקביעות החד משמעיות של החוקרים הפתולוגיים.
"חומר הראיות הנסיבתיות במקרה שלפנינו, אינו מאפשר לבסס במידה הנדרשת את המסקנה המרשיעה, לפיה המערער ביצע מעשה סדום בפעוט בחדר הכושר", כתב השופט סלים גו'בראן בהחלטתו. "משכך, שוכנעתי כי הרשעתו של המערער בעבירות המיוחסות לו אינה יכולה להיוותר על כנה". עם זאת, ג'ובראן הבהיר כי "המקרה שלפנינו הוא קשה מנשוא. ליבי יוצא אל משפחת הפעוט, שנאלצה לחוות חוויה כה טראומטית, שמלווה ותלווה אותה במשך שנים רבות. לא ביד קלה אני מגיע למסקנה אשר משמעותה היא, למעשה, כי ככל הנראה לעולם לא נדע מה אירע לפעוט וכתוצאה ממה נגרמו חבלותיו".