אילוסטרציה (צילום: 123rf, חדשות)
אילוסטרציה | צילום: 123rf, חדשות

בית המשפט פסל אתמול (שלישי) את ההודאות שנגבו תחת עינויים מעמירם בן אוליאל וקטין נוסף בפרשת הרצח בדומא, כשהבהיר שמדובר ב"אמצעים פיזיים" שהופעלו על החשודים בחקירה. לאורך כל הדיון נזהרו השופטים ואנשי השב"כ מלומר את המילה "עינויים", שכן אלה אסורים בכל מצב ובכל חקירה. אם כך, מה המשמעות של "פצצה מתקתקת" ומהי "חקירת צורך" שיכולה להגן על חוקרי שב"כ מול חקירה פלילית נגדם בנושא?

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו

כדי להבין את זה צריך לחזור אחורה, להכרעת בית המשפט העליון המכונה "בג"ץ העינויים" ב-99'. שיטות העינויים שנפסלו אז בצורה ברורה ומוחלטת היו: מניעת שינה, טלטול, שיטה הנקראת 'צפרדע' ובמהלכה איברי הנחקר מכופפים, ותנוחת השבאח - שיטה בה אדם נקשר לכיסא בשלל תנוחות. שיטות אלה נפסלו קטגורית והן מוגדרות כעינויים לכל דבר ועניין.

כמו כן, ההגדרה של עינויים בישראל ובעולם תלויה בארבעה קריטריונים: הם צריכים להיעשות על ידי נציג של המדינה, צריכים להיעשות בכוונה, צריכים להיעשות מתוך מטרה כלשהי (בין היתר הוצאת הודאה, הפללה או הוצאת מידע) וכן צריכים לגרום לכאב וסבל חמורים.

הפרקליטות תגיש נגדו כתב אישום. בן אוליאל (צילום: חדשות)
עמירם בן אוליאל, הנאשם בתיק דומא | צילום: חדשות

התפנית בדיון בבג"ץ העינויים הייתה כשדובר על "חקירת צורך", מה שמכונה גם "פצצה מתקתקת". השופטים קבעו כי אם חוקר מוצא את עצמו במצב שיש פצצה שעומדת להתפוצץ וכדי להציל חיי אדם הוא מוצא את עצמו עושה שימוש בכוח אסור (אך עדיין לא כזה שעולה לכדי עינויים), אז הוא יכול להגן על עצמו בעזרת הטענה הזו במקרה של כתב אישום נגדו.

ד"ר רחל סטרומזה, מנכ"לית הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל, הבהירה בשיחה עם החדשות Online כי הפער בין הארגון שבראשו היא עומדת לבין היועמ"ש, השב"כ ומשרד המשפטים היא על השאלה מהו כאב וסבל. לדבריה, שב"כ לא מכחיש שנעשה שימוש בשיטות פסיכולוגיות מתוחכמות ובכוח פיזי אבל טוען שמדובר רק ב"אמצעים מיוחדים".

יותר מ-1,000 תלונות על שימוש בעינויים

"אמצעים מיוחדים זו מכבסת מילים", אומרת סטרומזה. "אנחנו יודעים שאנשים שעברו את אותם אמצעים לא יוצאים על שתי רגליים מחדר החקירה. כל אדם בר דעת רואה שמדובר באמצעים שמביאים לכאב וסבל חמור. ההתחמקות של מערכת המשפט ושל היועצים המשפטיים מלהסתכל בפנים של מה שנעשה בחדרי החקירות זה הדבר הכי חמור כאן. בשב"כ מתחבאים מאחורי המילים הנקיות האלה".

עוד ציינה כי מאז שנת 2001 לא הוגש אף כתב אישום נגד איש שב"כ למרות שהוגשו יותר מ-1,000 תלונות על שימוש בעינויים ויחס אכזרי. השנה נפתחה לראשונה חקירה פלילית בנושא נגד חוקר שב"כ.