מנדלבליט, ארכיון (צילום: פלאש90 יהונתן סינדל, רויטרס)
מנדלבליט, ארכיון | צילום: פלאש90 יהונתן סינדל, רויטרס

פרסום ראשון - מפגן הכוח של מנדלבליט וחיות נגד אולמרט: ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט היה אמור לשאת דברים בכנס לשכת עורכי הדין בחודש מאי. אולמרט לבסוף לא יישא דברים ולא ישתתף, בעיקר בגלל פניות חוזרות ונשנות של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ונשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות.

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו

היועמ"ש ונשיאת העליון ביקשו מיו"ר לשכת עורכי הדין, עורך הדין אפי נוה, לבטל את השתתפות אולמרט בכנס הלשכה. השניים אמרו לנווה כי אולמרט השתלח במערכת המשפט והשתתפותו בכנס "יוצרת קושי".

מנדלבליט וחיות הביעו מורת רוח מהזמנת אולמרט לשאת דברים - לא רק בגלל שמדובר באסיר לשעבר אלא בגלל השתלחותו במערכת המשפט כולה ובהם מני מזוז, אז היועץ המשפטי לממשלה וכיום שופט בית המשפט העליון וגם פרקליט המדינה, השופטים והפרקליטות. השניים הבהירו לנוה: "זה לא לעניין שננאם באותו כנס איתו" - ונוה הודיע לאולמרט שהזמנתו בוטלה.

אסתר חיות בית המשפט העליון (צילום: פלאש 90, חדשות)
הביעה התנגדות. חיות | צילום: פלאש 90, חדשות

לפני כשבועיים היועץ המשפטי לממשלה מתח ביקורת על דבריו אולמרט, שהאשים את ראשי מערכת אכיפת החוק ברדיפה שהובילה להרשעתו וכליאתו. מנדלבליט גינה את הדברים וטען כי אמירותיו הפומביות של אולמרט "כללו השתלחויות קשות כלפי בכירי מערכת אכיפת החוק שקדמו לי".

"אני מצר על הדברים שפורסמו בעת האחרונה, מפיו של מי שהורשע בעבירות שחיתות וזה עתה סיים לרצות את עונש המאסר שנגזר עליו", אמר מנדלבליט בערב עיון בלשכת עוה"ד לרגל השקת הספר "עבירות השוחד" של ד"ר מאור אבן חן, סגן מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה. "מדובר בדברים ראויים לגינוי בכל פה. היה עדיף שדברים אלה לא היו באים לעולם", הוסיף - ללא ציון שמו המפורש של אולמרט.

אין תמונה
אפי נוה, ארכיון

מנדלבליט תקף את אולמרט: "פגם מוסרי"

היועמ"ש הוסיף: "מערכת אכיפת החוק מתנהלת ביושר ובהגינות, אנשיה מבצעים את מלאכתם בצורה יסודית ובאחריות, ללא מורא ובאופן חסר פניות, והכל מתוך מחויבות עמוקה לאינטרס הציבורי". מנדלבליט הדגיש את חומרת המעשים ורמז כי הם אמורים למנוע מאולמרט לחזור לחיים הציבוריים: "נוכח הפגיעה הציבורית הנובעת מביצוע עבירות חמורות קבע המחוקק, והבהיר גם בית המשפט העליון, כי ביצוע העבירות יכול להטיל פגם מוסרי, אשר גורר במקרים המתאימים, בנוסף לענישה המקובלת בגין הרשעה בביצוע העבירה, גם מניעה מלכהן בתפקידים ציבוריים".

בדבריו הביע התנגדות מרומזת להסרת הקלון אותה ביקש אולמרט מנשיא המדינה ראובן ריבלין. עוד הוא הוסיף בהקשר בקשתו של אולמרט כי "מניעה מוסרית מלכהן בתפקיד ציבורי יכולה לקום אפילו כשנשיא המדינה החליט להעניק חנינה".

מנדלבליט התייחס בתחילת דבריו לעבירות שחיתות באופן כללי. "לתפיסתי, התרבות עבירות השחיתות השלטונית, ובראשן עבירות השוחד, יכולה להוות איום של ממש על החברה הישראלית", הסביר. "על כן חובה עלינו כחברה, ובוודאי חובה עלינו כמערכת אכיפת החוק, להמשיך להיאבק בתופעת השחיתות השלטונית ביד קשה, לחשוף את העבירות ולהעמיד לדין את מבצעיהן, למנוע את הישנות המקרים".

"החומרה היתרה בעבירות אלה מצויה בכך שהשלכותיהן של עבירות השחיתות חורגות מאוד מן המעשה העברייני עצמו", הוסיף היועמ"ש. "הן פוגעות בחברה כולה, הן מכרסמות באמון הציבור במוסדות השלטון ובתחושת השוויון של אזרחי המדינה. הן פוגעות בנכסים הציבוריים ופוגמות עד מאוד במנדט של השירות הציבורי להפעיל את כוחו השלטוני. מערכת אכיפת החוק לא יכולה לגלות סובלנות כלפי עבריינות מסוג זה".