מסיח דעת מרכזי. הטלפון הנייד (צילום: חדשות 2)
הפסיקה שאתם חייבים להכיר | צילום: חדשות 2

אחיזה בטלפון נייד בזמן נהיגה, גם אם לא משתמשים בו, נחשבת לעבירה – כך נקבע הבוקר (שלישי) בבית המשפט העליון. הפסיקה ניתנה במהלך דיון בערעור שהגיש תושב ירושלים בעקבות הרשעתו בנהיגה תוך שימוש בטלפון נייד שלא באמצעות דיבורית.

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו

בדברי ההסבר כתב השופט מינץ כי הן האחיזה והן השימוש בטלפון בעת הנהיגה פוגעים באופן ממשי ביכולתו של הנהג לנהוג באופן בטוח ובכך מסכנים את הנהג עצמו, את סביבתו ואת יתר הנהגים והולכי הרגל. "נוסח התקנה ברור ביותר ולפיו, בעת שהרכב בתנועה, הנוהג בו 'לא יאחז בטלפון קבוע או נייד, ולא ישתמש בהם'", כתב השופט.

לדבריו, מדובר בשני איסורים נפרדים ועצמאיים, כשלצד כל פעולה אסורה (אחיזה ושימוש) מופיע מושא האיסור (הטלפון). "שני האיסורים אינם שלובים זה בזה ואינם מותנים זה בקיומו של זה, היינו – קיים איסור לאחוז בטלפון אף מבלי להשתמש בו", הסביר.

משטרת תנועה (צילום: דוברות המשטרה, חדשות)
"אחיזה ושימוש בנייד - 2 איסורים נפרדים" | צילום: דוברות המשטרה, חדשות

השופט הוסיף: "זאת ועוד, תקנה 28(ב) נועדה להוסיף על תקנה 28(א), שמטרתה להבטיח את החזקת ההגה או הכידון בשתי ידיים. תקנה 28(א) מאפשרת כאמור הסרת יד אחת מן ההגה או הכידון ככל שהדבר דרוש לצורך הבטחת פעולתו התקינה של הרכב, או לקיום כללי התנועה. לעומת זאת, תקנה 28(ב) מוסיפה איסור על תקנה 28(א) וקובעת כי בשום מקרה אין לאחוז בטלפון או להשתמש בו ללא דיבורית".

בית הדין לתעבורה בירושלים הרשיע באפריל 2016 את מגיש הערעור בגין נהיגה תוך שימוש בטלפון נייד. מפרטי האירוע עולה כי בפברואר 2015 הבחינו שני שוטרים ששהו בניידת משטרה בשכונת רוממה בירושלים הנהג מחזיק טלפון נייד בידו השמאלית בזמן שהרכב שבו נהג היה בתנועה. השוטרים דרשו מהנהג לעצור בצד הדרך, תוך שהם שומרים איתו על קשר עין עד לעצירתו של הרכב. בכתב האישום הובהר כי במועד האירוע היה יום בהיר והראות הייתה טובה.

כחודש לאחר הרשעתו ערער הנהג לבית המשפט המחוזי וטען כי עדויות השוטרים היו רצופות סתירות. עוד טען הנהג כי בית משפט טעה בכך שלא קיבל את גרסתו לפיו הוא עמד ברמזור אדום, ועל כן אין הצדקה להרשיעו. הנהג המשיך לערער עד שהגיע לבית המשפט העליון. 

במסגרת העונש המקורי שנגזר על הנהג נקבע כי עליו לשלם קנס בסך 1,500 שקלים או 15 ימי מאסר תמורתו, פסילת רישיון נהיגה לתקופה של 14 ימים ופסילת רישיון נהיגה על תנאי למשך שלוש שנים. השופט מינץ דחה כאמור את הערעור, הורה למערער לשלם את הקנס ולהפקיד את רישיונו.