בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל הבוקר (רביעי) את ערעור המדינה והחמיר את עונשם של ניב אסרף וערן נגאוקר, שהורשעו בבימוי חטיפה על ידי פלסטינים בחברון לפני כארבע שנים. בית המשפט הטיל על אסרף תשעה חודשי מאסר בפועל. על נגאוקר, שהביע חרטה על מעשיו, נגזרו שישה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות.
כל העדכונים על הבחירות - הצטרפו לטלגרם של החדשות
השופטת רבקה פרידמן פלדמן כתבה בהחלטתה כי "המקרה שבענייננו הוא מבין המקרים החריגים, בהם יש מקום להתערב בגזר דינו של בית משפט קמא, ולהחמיר בעונשם של המשיבים. מדובר באירוע חריג בחומרתו, כפי שעולה מעובדות כתב האישום, מטיעוני הצדדים לעונש בבית משפט קמא וכן מגזר דינו".
בחודש יוני אשתקד גזר בית משפט השלום בירושלים שישה חודשי עבודות שירות על אסרף, שביים את חטיפתו הכוזבת בשל חובות כספיים וגרם להעלאת כוננות נרחבת של מערכת הביטחון. על נגאוקר, שותפו של אסרף, נגזרו שלושה חודשי עבודות שירות.
במקביל, על אסרף הוטל קנס בסך 5,000 שקלים ונגאוקר יידרש לשלם קנס של 2,500 שקלים. כעת עונשם הוחמר לאחר שהתקבל ערעור המדינה.
עורך הדין מוטי יוסף, שמייצג את אסרף, מתח ביקורת על ההחלטה ואמר כי "בית המשפט המחוזי שגה כשקיבל את ערעור המדינה. מדובר פה בענישה חריגה, יוצאת דופן, שהיא לא פרופורציונלית בשום קנה מידה לאירוע עצמו. בית המשפט לא לקח בחשבון הרבה פקטורים שאני סבור שהוא התעלם מהם במפגיע".
עו"ד יוסף ציין כי תוגש לבית המשפט העליון בקשת רשות ערעור. "אני מקווה שבית המשפט העליון, אחרי שיקרא את הבקשה, קודם כל יעכב (את ביצוע העונש) וימיר את העונש הזה. אני בשוק. חרב עליו עולמו".
עורך הדין עידן גמליאלי, שמייצג את נגאוקר מטעם הסניגוריה הציבורית, מסר בעקבות ההחלטה כי "מדובר בעונש חמור שאינו עומד בקנה אחד עם רף הענישה המקובל בעבירות מסוג זה. אנו נלמד את ההחלטה ונשקול את המשך צעדנו. חשוב לציין שנגאוקר הביע חרטה עמוקה על האירוע אליו נקלע שלא ביוזמתו. חשוב לצייו, כי לנגאוקר לא הייתה כל כוונה פלילית לפגוע באיש או לשבש את פעילות כוחות הביטחון".
עורכת הדין אפרת פילזר, פרקליטות מחוז ירושלים, בירכה על ההחלטה כי "בית המשפט ביטא סלידה ממעשי הנאשמים שהיו מוכנים להעמיד בסכנה חיי שוטרים וחיילים, באזור רגיש מבחינה ביטחונית, חודשים ספורים לאחר אירוע חטיפת שלושת הנערים ז"ל".
עוד הוסיפה פילזר כי "ההחלטה שניתנה היום מעבירה מסר לפיו אין להקל ראש עם מי שעושה שימוש ציני בכוחות הביטחון. מדובר במעשה מתוכנן של מסירת ידיעות כוזבות שתוצאותיו עלולות היו לגרום להתלקחות האזור כולו".
הסתתר בזמן שאלפי חיילים סורקים לאיתורו
בכתב האישום שהוגש נגד השניים נכתב כי באפריל 2015, אסרף סיפר לנגאוקר כי בכוונתו 'להיעלם', זאת לדבריו על רקע פרידה מחברתו. כוונתו של אסרף הייתה שכוחות הביטחון יחפשו אחריו והפרסום על כך יגרום לכך שחברתו תדאג לו. רק כעבור כשמונה שעות, במסגרת חקירת שב"כ, הודה נגאוקר וסיפר לחוקרים על מקום הימצאו של אסרף והוא אותר בוואדי, כשהוא מצויד במזרון וקופסאות שימורים.
כשהגיעו השניים לקריית ארבע, תכננו כיצד לביים את ההיעלמות וחיפשו מקום מסתור. משנקבע המקום, יצא אליו אסרף כשהוא מותיר אחריו את מכשיר הטלפון הנייד ברכב.
בהתאם לתכנון יצא נגאוקר מקריית ארבע, עצר בצד הדרך, הוציא אוויר מאחד מגלגלי הרכב, החליף אותו באחר ויצא בחזרה לכיוון קריית ארבע. בכניסה לעיר ניגש לרכב משטרתי שעמד בצד הדרך ודיווח שחברו יצא לעבר כפר ערבי ולא שב.
על פי כתב האישום, נגאוקר התקשר בעצת השוטר למוקד 100 של המשטרה, זאת למרות שהבין שמדובר בדיווח כוזב שצפוי להקפיץ כוחות משטרה וצבא רבים לאזור. בעקבות הדיווח הופעל אכן נוהל החירום הצה"לי במסגרתו הוקפצו לזירה אלפי חיילים, אנשי יחידות מיוחדות וכלי טיס שהועלו לאוויר.
הדבר גרם בין היתר לסיכון חייהם של חיילים, שנכנסו לכפרים הסמוכים וביצעו בהם סריקות. במספר מקרים יודו אבנים לעבר הכוחות, כשבכל אותו הזמן ממתין אסרף במקום המסתור כשהוא יודע שמחפשים אחריו ואף שומע את הרכבים הסורקים.
"נאשם 2 (נגאוקר) אף המשיך ואחז במצג השווא גם בעת שנחקר על ידי כוחות הביטחון שהטיחו בפניו כי דבריו אינם אמת אך הוא עמד על כך, ואף לאחר שהודה כי שיקר, סירב במשך פרק זמן לא מבוטל לגלות את מקום הימצאות נאשם 1 (אסרף) בטענה שאין המידע מצוי ברשותו", נכתב בכתב האישום.
בחודשים שקדמו לאירוע השתתף אסרף בהימורים בלתי חוקיים במסגרתם נותר חייב סכומי כסף של כמה עשרות אלפי שקלים לגורמים שונים. על פי כתב האישום, ההחלטה ליצור מצג שווא של החטיפה נבעה בין היתר מרצונו לחמוק מתשלום מתוך הבנה כי המידע יגיע גם לבעלי החוב.