בני משפחת סלומון שנרצחו
זירת הפיגוע והנרצחים | צילום:

שופטי בג"ץ דחו הערב (חמישי) את העתירה שדרשה להרוס לחלוטין את בית המחבל שרצח בדקירות סכין שלושה מבני משפחת סלומון בנווה צוף בבנימין בחודש יולי. "לא הייתה למחבל זיקת מגורים לקומה השנייה, הנמצאת בשלבי בנייה, ואין בעובדה זו כדי להוביל למסקנה אחרת", כתבו השופטים בדברי ההסבר שלהם.

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו

בהחלטתם הסבירו השופטים סולברג, אלרון ושהם כי מכיוון שלא הוכחה זיקת מגורים של המפגע עצמו לקומה השנייה, לא ניתן לדרוש להורות על הריסתה. "בהינתן העובדה כי הקומה השנייה לא הייתה מאוישת ובנייתה טרם הושלמה, אין ניתן לומר כי קיימת זיקת מגורים בין המחבל לבין אותה קומה, מה גם שנטען כי קומה זו יועדה למגורי האח חאלד, ובני משפחתו", כתב השופט שהם. "לטעמי, אין בעובדה כי, לאחר שנהרסה הקומה הראשונה, מתעתדים בני המשפחה לסיים את בניית הקומה השנייה ולהתגורר בה, כדי להוביל למסקנה אחרת".

שהם הוסיף: "ההחלטה על הפעלת הסמכות נתונה לשיקול דעתו של המפקד הצבאי, אשר עליו לפעול בסבירות ובמידתיות, בעת קבלת החלטתו. המפקד הצבאי סבר כי יש לבודד את הקומה השנייה ושלא להחיל עליה, בנסיבות שהתבררו בפניו, את צו ההריסה, ואין לומר כי הוא חרג ממתחם הסבירות הנתון לו, ובוודאי שאין מדובר בחוסר סבירות קיצוני, המוביל לבטלות ההחלטה".

בחודש אוגוסט הרס צה"ל חלק מבית המחבל עבד אל-ג'ליל, שרצח בדקירות סכין בליל שבת שלושה מבני משפחת סלומון בנווה צוף. כחודש לאחר מכן, בשל הרשעתם של חלק מבני משפחת המחבל, הגישה משפחת סלומון עתירה לבג"ץ בבקשה להרוס את כל הבית.

הריסה חלקית של בית המחבל (ארכיון) (צילום: דובר צה"ל)
הריסה חלקית של בית המחבל (ארכיון) | צילום: דובר צה"ל

בעקבות עתירה של ארגוני שמאל שהתקבלה חלקית בבג"ץ, הרס צה"ל רק את החלק בבית ששימש את המחבל עצמו - ולא את כל הבית. כדי למנוע פגיעה במשפחה המתגוררת בכפר כובאר.

אלא ששבועיים לאחר מכן - הורשעו גם בני משפחתו של המחבל באי מניעת-פשע ובסיוע. בעקבות ההרשעה פנתה משפחת סלומון לאלוף פיקוד מרכז רוני נומה וליועמ"ש איו"ש בדרישה להרוס את כל המבנה שהמשיך לשמש את משפחתו של המחבל. היום הגישה משפחת סלומון עתירה לבג"צ בדרישה שישנה את החלטתו ויסיר את ההתנגדות להריסת כל בית המחבל.

את העתירה הגישה המשפחה באמצעות עו"ד חיים בלייכר מארגון חוננו. עו"ד בלייכר נימק את הדרישה בכך שהרשעת בני המשפחה של המחבל בעבירות של שיתוף פעולה ברמות שונות, מצדיקה פעולה הרתעתית כנגד המשפחה כולה והריסה של הבית שבבעלותה בכללותו, לרבות החרמת השטח.