בשנת 2010 יעקוב אל פאדול, אזרח סודני בן 29, הורשע בהריגתה של ניצולת השואה אסתר גלילי בדרום תל אביב. גלילי הפילה פח אשפה לכיוונו, ופאדול, שהיה שיכור הכה אותה עד שהתמוטטה ומתה.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
בית המשפט הרשיע אותו בהריגה וגזר עליו 8 שנות מאסר. לאחרונה הוא השתחרר, ומאחר שבכלא הוא לא עבר שיקום כלל - עקב קשיי שפה - בהיותו במעמד בלתי חוקי בישראל, ביקשה המדינה להשאיר אותו בכלא סהרונים למשמרות, עד שניתן יהיה לגרשו למדינה שלישית.
אלא שבית המשפט דחה את הבקשה כי המדינה, לדבריו, לא הצליחה להוכיח שהוא מסוכן. "ההחלטה על החזקתו במשמרות מטעמי המסוכנות המיוחסת לו או לשם הרחקתו אינה סבירה, אינה מידתית, ופוגעת יתר על המידה בזכות המוחזק לחירות", נכתב בהחלטה. "רשות האוכלוסין וההגירה לא נשאה בנטל ההוכחה כי המוחזק מסוכן".
"איפה הזכויות שלנו", שאלה קורין גלילי, ביתה של אסתר. "במקום לשקם אותנו, ואת החיים שנהרסו לנו, ממשיכים להכאיב לנו עוד ועוד".
לא קשה להבין מדוע גלילי זועמת. פאדול הרג את אמה בכוח הזרוע, לאחר שבאותו היום ממש תקף 2 נשים אחרות. הוא השתחרר אחרי 8 שנים בלבד, מבלי שעבר הליך שיקום, ולמרות זאת יצא לחופשי כי לא ניתן להוכיח שהוא מסוכן.
"אמנת הפליטים אומרת שגם אם נשקפת לאדם סכנה במדינתו, במידה וביצע פשע חמור שמהווה סכנה לקהילה זכותה של המדינה להחזיר אותו למדינה שלו", אמרה שפי פז, מהחזית לשחרור דרום ת"א, וחברתה של גלילי. "אותה רשלנות שהובילה לרצח, הובילה לשחרור שלו, ואותה רשלנות תביא לרצח הבא".
מאידך, אומרת עורכת דינו מיכל פומרנץ שאת עונשו הוא סיים לרצות, וללא הוכחה נוספת כי נשקפת ממנו מסוכנות, לא ניתן להשאירו מאחורי סורג ובריח. "פאדול סיים לרצות את המאסר שנגזר עליו על ידי בית המשפט, ובית הדין לביקורת משמורת שחרר אותו, ובצדק, כי לא הייתה שום סיבה להמשיך להחזיק אותו בכלא", טענה. "למדינה לא הייתה כל ראיה שהוא עדיין מסוכן. נזכיר שהיה שיכור בעת המעשה וכבר במהלך המשפט מאוד התחרט וכאב את תוצאות מעשיו".