דנקנר בבית המשפט, ארכיון (צילום: עמי שומן, פלאש90, חדשות)
דנקנר | צילום: עמי שומן, פלאש90, חדשות

המדינה לא מסתפקת בעונש של שנתיים מאסר שהוטל על נוחי דנקנר בגין הרשעתו בהרצת מניות ומבקשת מבית המשפט העליון להחמיר בעונשו. פרקליטות מחוז תל אביב הגישה היום (חמישי) לבית המשפט העליון ערעור על קולת עונשם של דנקנר ושל שותפו למעשים, איתי שטרום. דנקנר נידון על ידי שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, חאלד כבוב, ל-24 חודשי מאסר, ושטרום ל-12 חודשי מאסר.

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו

בערעור מבקשת המדינה מבית המשפט העליון לקבוע כי מתחמי הענישה ההולמים את מעשיהם של דנקנר ושטרום - שהורשעו בהרצת מניות, בעבירות של תרמית בניירות ערך, עבירות דיווח ואיסור הלבנת הון - עומדים על 60-36 חודשי מאסר ועל 54-30 חודשי מאסר, בהתאמה, ולהחמיר בעונשי המאסר שלהם במידה ניכרת.

לטענת הפרקליטות, העונשים שהטיל השופט כבוב על דנקנר ושטרום לא רק שאינם תואמים את מגמת ההחמרה שמכתיב בעת האחרונה בית המשפט העליון, אלא אף מסיגים לאחור את רף הענישה בעבירות תרמית בניירות ערך הרחק מהרף הראוי שקבע המחוקק, ועוד בתיק שנסיבותיו חמורות יותר. "הצבת רף שכזה בעבירות ניירות ערך חמורות המבוצעות על ידי הדמות החזקה ביותר במשק הישראלי הובילה לקביעת עונשים בלתי הולמים בתיק זה, ותביא ליצירת נורמת ענישה מקלה יתר על המידה בכל המקרים העתידים לבוא", נטען בערעור.

בערעור על גזר הדין נאמר כי מדובר בפרשת מירמה והונאה מפורשת וחמורה, שהיעד שלה הם כספי הציבור כולו, והפסול טבוע בה וגלוי על פניה. לדברי הפרקליטות, העונשים שהוטלו על דנקנר ושטרום אינם הולמים את חומרת העבירות בהן הורשעו וכן את עוצמת הפגיעה בערכים השונים המוגנים על ידיהן. המדינה סבורה כי העונשים פוגעים באינטרס הציבורי של שמירה על כספי החיסכון של הציבור, שמירה על הגינותו ואמינותו של שוק ההון ושמירה על תקינות המסחר בבורסה, באופן המצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור.

"לא תואם את מדיניות הענישה"

הפרקליטות מציינת בערעור כי השופט כבוב קבע כי מדובר בפרשה חמורה ביותר שפגיעתה בערכים המוגנים קשה ומשמעותית, ואף עמד על הצורך בהטלת עונשים מחמירים ומרתיעים בעבירות ניירות ערך וצווארון לבן בכלל. לשיטת המדינה, קביעות אלה של בית המשפט המחוזי אינן מתיישבות עם העונשים שנגזרו על השניים.

סייע לדנקנר, איתי שטרום (צילום: החדשות)
שטרום | צילום: החדשות

עוד נטען כי המחוזי שגה בגזר הדין שגיאה כפולה: ראשית, בקביעת מתחמי ענישה נמוכים ובלתי הולמים את חומרת העבירות ונסיבות ביצוען; ושנית, במתן משקל יתר לנסיבות אישיות של דנקנר ושטרום, שהובילה לקביעת עונשים בחלק התחתון של המתחמים הנמוכים ממילא. המתחמים שנקבעו בתיק זה, והעונשים שנקבעו בתוכם, טוענת המדינה, אף אינם תואמים את מדיניות הענישה הנוהגת ואת התקדימים שנקבעו בעבר. לדבריה, העונשים שהוטלו על דנקנר ושטרום זהים או נמוכים מעונשים שהוטלו בפרשיות אחרות, זאת למרות שנסיבות ביצוע העבירות במקרה הנוכחי חמורות משמעותית.

בנוסף, הפרקליטות טוענת כי ההחלטה יוצרת פער בלתי מוצדק בין העונשים שהוטלו על דנקנר ושטרום. לפי הערעור, שטרום היה שותף מלא לתוכנית המירמתית ובעל תרומה מכרעת להוצאתה לפועל, ולפיכך על עונשו להיות קרוב במידה משמעותית לעונשו של דנקנר.