היום נפתח הערעור בעניינו של נשיא המדינה לשעבר משה קצב. פרקליטו של קצב אביגדור פלדמן טען במהלך הדיון שניתן לפרש את הראיות שהוצגו בפני בית המשפט המחוזי בכך קיום יחסי המין נעשה בהסכמה, או שלחילופין קצב ניהל עם המתלוננות קשר רומנטי.
משה קצב, מתחילת הדרך בחקירות המשטרה ובעדויות בבית המשפט, הכחיש כל קיום קשר מיני מסוג שהוא עם המתלוננות. אני יכול להבין את ההיגיון בכך, אבל השאלה הנשאלת הינה אם בית המשפט יטה לכך כתף או אוזן.
ההיגיון הוא שיש אנשים שבשל עצה לא טובה שקיבלו, או בשל סיטואציה שקשורה לדתם, מוצאם, למקום החברתי שבו הם נמצאים או ללחצים המשפחתיים שבהם הם נתונים, לא יכולים להישיר מבט בעניין עבירות מין ולהגיד: "לי הייתה מאהבת, או כמה מאהבות וקיימתי יחסי מין עם כמה מהן". הסיבה הזו היא שמובילה אותם לשקר.
הקרב שנותר פתוח יהיה על ההקלה בחומרת העונש
הדיון שנערך היום בבית המשפט העליון, נעשה בפעם הראשונה בדלתיים פתוחות, ומהאווירה באולם, היה ברור כבר מההתחלה שערעורו של קצב נדחה. התרשמתי ששלושת שופטי העליון מצויים היטב בחומר הראיות, ואפילו טוב יותר מסנגוריו של קצב.
לגבי הרציונל, לעתים מצב נפשי, חברתי או דתי שבו מצוי אדם, מונע ממנו להוציא מילים מסוימות מהפה. ישבתי במשך הדיון הבוקר ספסל אחד מאחורי משה קצב, והסתכלתי עליו כל הזמן. לא הרגשתי אצלו לרגע אחד אי נוחות מכך שבניו, אחייניו ושאר קרובי משפחתו מקשיבים לתזה שהעלה פרקליטו אביגדור פלדמן.
נותרו יומיים לערעור של משה קצב, הקרב שנותר פתוח יהיה על ההקלה בחומרת העונש. לפי מה שזה נראה כעת, בית המשפט לא ייגע בשני האישומים המרכזיים שבהם הורשע, ואלו הן עבירות האונס. עם זאת, לא יהיה מופרך לראות מצב שבו בית המשפט יקצר באופן משמעותי את העונש שנגזר על קצב.