התפתחות בפרשת הלינץ' בצעיר הערבי בירושלים. שוטרי צוות החקירה המיוחד שהוקם במרחב ציון, הביאו למעצרם של שלושה חשודים נוספים, נערה בת 15 ושני נערים בני 13 ו-17, במעורבות בהכאת הצעיר ב"כיכר החתולות" ביום חמישי האחרון.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
שניים מהחשודים יובאו מחר לבית משפט השלום בבירה, שם המשטרה תבקש להאריך את מעצרם. גורמים המקורבים לחקירה מסרו כי את המידע על המעורבים החדשים בפרשה מסר ככל הנראה החשוד בן ה-19, שמעצרו הוארך בארבעה ימים.
עו"ד עטרי אמר לחדשות 2 באינטרנט לפני כניסתו לדיון, כי מרשו כלל לא נכח במקום בו אירעה התקיפה - וכי ישנן דרכים בהן ניתן להוכיח זאת. "ניתן לאשר זאת בחקירה פשוטה, ולאכן את מקום הפלאפון שלו בזמן האירוע", הדגיש עטרי.
"הצעיר היה בשלב מוקדם יותר באזור, והיה נוכח בקטטה אחרת - אך הוא הפריד בין הניצים", הבהיר עו"ד עטרי. אמש עצרה המשטרה את הצעיר בחשד שלקח חלק בלינץ' שביצעו יהודים בצעירים ערבים. מהמשטרה נמסר כי הם ממשיכים לחקור את האירוע האלים בניסיון לאתר מעורבים בקטטה.
אתמול התעורר הצעיר הערבי שהותקף ונפגע באורח קשה - ומצבו הבריאותי השתפר. הוא עדיין מאושפז במחלקת טיפול נמרץ בבית חולים עין כרם בירושלים.
"אובדן צלם אנוש שלא ניתן לקבל"
אתמול, התפרסמו דברים שכתבה בפייסבוק פעילה באחת מעמותות הסיוע לנוער הייתה עדה לחלק מההתרחשויות האלימות: "הגענו, כמה אנשי צוות בשעה הרגילה להתנדבות שלנו בכיכר ציון. לא עברה חצי שעה, וצעקות 'יהודי הוא נשמה, ערבי הוא בן זונה' עלו בקולי קולות. עשרות נערים החלו לרוץ, התקבצו והחלו לתת מכות רצח של ממש לשלושה נערים ערבים שהלכו בנחת במדרחוב בן יהודה. ראיתי לינץ', בעיניים ממש".
את השתלשלות מסכת האלימות, שאותה כינתה "אובדן צלם אנוש שלא ניתן לקבל", היא תיארה: "כשאחד מהנערים הערבים כשל ונפל לרצפה, המשיכו הנערים לבעוט בו בראש. הוא איבד את ההכרה: העיניים התגלגלו, זווית הראש התעוותה ואז הבועטים ברחו והשאר התקבצו מסביב במעגל, כשחלק המשיכו לצעוק את הסיסמה הבזויה הזאת עם שנאה בעיניים".
לטענת המתנדבת, היו המעורבים באירוע בני 18 לכל היותר, ואחדים מהם אף בני 15. "הם פשוט ניסו להרוג מישהו בידיים שלהם", היא סיפרה בזעזוע. "לילדים האלה לא זז שום דבר בלב כשהם בעטו למוות בנער בן גילם ששכב מפרפר על הרצפה. התמונה לא זזה לי מהעיניים, הקולות עוד נשמעים, וכך גם תחושת חוסר האונים והשאלה מה קרה לנו ומה קורה לילדים שלנו - אך בעיקר, איך והאם עוד אפשר לשנות".