משפחתו של האסיר סמואל שיינביין, שנורה אתמול למוות, אחרי שפתח באש ופצע שישה סוהרים - התייחסה היום (ב') לראשונה לתקרית הקשה בכלא רימונים. "בשעה זו אנחנו נמצאים מזועזעים ונסערים מהמעשה", אמר שלמה, אביו של שיינביין, "אנחנו מאחלים לכל הפצועים החלמה ורפואה שלמה, אנחנו מביעים צער עמוק ותמיהה על השתלשלות האירוע".
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
אתמול כשעה בלבד לפני תקרית הירי הקשה בכלא רימונים, טלפן אסיר העולם לפרקליטתו, עו"ד אורית חיון, והביע בפניה מצוקה קשה. לדברי חיון, כשהבינה כי מצבו של שיינביין אובדני, מיהרה ליצור קשר עם שירות בתי הסוהר, שם שוחחה עם קצינת הקישור לעורכי הדין. עו"ד חיון טענה כי תגובתה של הקצינה לטענותיה הייתה "שיתפלל לאלוהים".
עו"ד חיון סיפרה בריאיון לתכנית "שש" עם עודד בן-עמי, על השיחה שניהלה עם שיינביין. "הוא נשמע במצוקה ואנחנו חששנו לחייו", סיפרה, "בעקבות השיחה שלנו, ניסיתי לפנות לשירות בתי הסוהר ולפרקליטות, בבקשה שישימו אותו במקום מוגן".
לטענתה, לא זכתה למענה משב"ס, גם אחרי הפנייה לפרקליטות. "אני סבורה שאם היינו מקבלים מענה בזמן, זה היה נמנע, סמואל היה היום בחיים וכל הטרגדיה הזאת הייתה נמנעת. המערכת צריכה לבדוק את עצמה כי אני סבורה שאת האירוע הזה היה ניתן למנוע והיה ניתן להציל חיים", ציינה.
שיינביין התבצר בכלא ונורה למוות
סמואל שיינביין, המרצה עונש מאסר עולם בגין רצח שביצע בארה"ב כשהיה קטין, אמור היה לעבור אתמול לאגף אחר בכלא. בשעות הצהריים הוא ניגש לשירותים באגף על מנת להעביר ציוד, כשלפתע פתח משם בירי לעבר הסוהרים, פצע אחד מהם באורח אנוש, ושני סוהרים נוספים קל.
אנשי יחידת ההשתלטות של שב"ס - "מצדה" - ולוחמי הימ"מ הוזעקו למקום והחלו להיערך להשתלטות. שיינביין המשיך להתבצר ובחלוף זמן, פתח לפתע שוב באש ופגע בשני לוחמים של יחידת "מצדה", שנפצעו באורח קל. אנשי "מצדה" המשיכו במבצע וחילופי אש התפתחו במקום, שבמהלכם נורה למוות האסיר. לוחם נוסף ואסיר נפצעו קל כתוצאה מהירי.
הסוהר שנורה ונפצע אנושות, הילאל ביסאן, עדיין מאושפז בבית החולים מאיר בכפר סבא. "הוא מורדם ומונשם, אך מצבו מוגדר יציב", עדכן היום מנהל מחלקת הרדמה וטיפול נמרץ בבית החולים, פרופסור בריאן פרידמן.
אחרי סיומה של הדרמה אתמול החלו לצוף גם השאלות שעדיין מצריכות בדיקה. כיצד הצליח שיינביין להחדיר נשק אל בין כותלי הכלא? האם שמו לב למצבו הנפשי? ושאלה נוספת שעדיין מהדהדת: האם אחרי שסמואל שיינביין היה כבר מבודד, ומאחר ולא החזיק בני ערובה, האירוע היה צריך להסתיים במותו?