הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את חוק הזיהוי הביומטרי - שזכה לכינוי חוק "האח הגדול".
החוק, שאושר ברוב גדול, יאפשר למשטרה להקים מאגר מידע ענק ומנוע חיפוש של נתוני תקשורת. מדובר במאגר המידע המקיף ביותר של נתוני תקשורת שיעמוד לרשות גוף משטרתי במדינות המערב.
המאגר יכיל מידע רב ויכלול את הנתונים הבאים: מספרי טלפון, שמות מנויים, "מספרי ברזל" של מכשירי הטלפון (החקוקים עליהם) ומיפוי אנטנות הניידים. המשטרה תוכל לקבל שורה ארוכה של נתוני תקשורת נוספים באישור בית משפט בחקירות של עבירות מסוג פשע ועוון: רשימת שיחות ומסרונים, שעת ביצוע השיחות והמסרונים, אורך השיחות והמסרונים, פירוט האנטנות שדרכן עברו השיחות ופרטי אמצעי התשלום. באמצעות הנתונים האלה ניתן יהיה למעשה לקיים מעקב מושלם אחר מיקומו של אדם והתקשורת הטלפונית שביצע.
במקרים דחופים, לצורך מניעת עבירת פשע או לצורך הצלת חיי אדם, יוכל קצין משטרה בכיר להורות על קבלת נתוני התקשורת האלה, ללא צו בית משפט.
"החוק בצורתו הנוכחית ניתן לפרשנות נרחבת"
כחודשיים לפי קבלת החוק עתרה האגודה לזכויות האזרח נגדו, לאור הפגיעה הבוטה בזכות החוקתית לפרטיות. כזכור, מאפשר החוק למשטרה ולרשויות חקירה נוספות, לקבל מחברות הסלולר מידע אישי על אזרחים, בהיקף שלא היה קיים עד כה: מידע על מיקומו הגיאוגרפי של אדם בזמן נתון, שמות הגורמים שאליהם התקשר מהטלפון הנייד וכן מידע על כל מספרי הטלפון החסויים.
עו"ד דורי ספיבק, יו"ר הנהלת האגודה לזכויות האזרח, הזהיר בעתירתו כי על פי החוק, לצורך איסוף מידע אישי על אדם, לא נדרש חשד ספציפי כנגדו, ודי בכך שהמשטרה תגדיר את מטרת החדירה לפרטיות כ"צרכים מודיעיניים כלליים".
"החוק בצורתו הנוכחית ניתן לפרשנות נרחבת ועל כן אישור התקנות היום מצמצמות אותו", אמר היום יו"ר ועדת חוקה, ח"כ פרופ' מנחם בן ששון. "ועדת החוקה השלימה מלאכת חקיקה על מנת לתת כלים מסודרים למשטרה לטיפול בנושא".
עוד הוסיף ח"כ בן ששון, כי הכלי שניתן למשטרה הינו כלי שמחזיק טובה אך יחד עם זאת יכול להחזיק רעה, ועל כן הוא פנה לחברות התקשורת בבקשה הן לדווח אם הן נתקלים בחריגות מצד המשטרה ולתת יד להקמת המאגר בזמן הקצר ביותר.