המהלך שיחלץ את נתניהו מהעמדה לדין ייצא לפועל? אמש (שני) פרסם לראשונה עמית סגל במהדורה המרכזית כי ראש הממשלה עשוי, לטענת גורמים במערכת הפוליטית, לבקש מהכנסת לשמור על חסינותו תוך שימוש בסעיף בחוק. יו"ר הקואליציה דוד אמסלם הביע הבוקר (שלישי) תמיכה במהלך האפשרי והצהיר בריאיון לכאן רשת ב': אם יוגש כתב אישום, אמליץ להשתמש בסעיף שיאפשר לנתניהו חסינות מפני העמדה לדין.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
בריאיון לתוכנית קלמן-ליברמן ברשת ב' אמר יו"ר הקואליציה: "אם זה יעלה ויתברר לנו שאפשר להשתמש בסעיף הזה, אני אציע להשתמש בו, בגלל שאני חושב שהסעיף הוא לא חשוב. אני חושב שהפיכה במדינת ישראל זה הרבה יותר גרוע מאשר להשתמש במשהו טכני. בחיים יש חמור ופחות חמור - לפעמים אתה מקריב חייל כדי לשמור על משהו קצת יותר חשוב. אני חושב שהדמוקרטיה במדינת ישראל היא בסכנה עצומה ולכן צריך לעשות משהו שהוא באמת קיצוני".
אמסלם דחה את הניסיונות להשוות בין המקרה של ראש הממשלה לח"כ לשעבר בסאל גטאס: "זה לא קשור. אם היה מדובר על זה שראש הממשלה גנב, קיבל כספים, שדד בנקים או פגע בביטחון המדינה – הרי אתה יודע שאנחנו לא שם. אבל מה עושים הדמגוגים? לוקחים את הסיגרים ועל הבסיס הזה רוצים להדיח אותו. אני חושב שזה פשע כשלעצמו – את מי שחוקר צריך לחקור, אני חושב שנעשה פה פשע אחר".
"מקווה שמנדלבליט יתגלה כצדיק בסדום"
"התחושה שלי הסובייקטיבית כדודי אמסלם, וכמוני יש עוד חצי מדינה לטעמי, היא שיש פה דבר נורא שקורה במדינת ישראל וזו נקודת המוצא - שפה הולכים להדיח ולהפיל ממשלה לגיטימית שנבחרה על ידי הציבור באיזה שטות שמישהו רוצה להעיף אותו ובאצטלה של סיגרים", הסביר יו"ר הקואליציה.
ח"כ אמסלם התייחס גם ללחצים שמופעלים, לדבריו, על היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט: "היועץ המשפטי בסוף זה לא בן אדם אחד שבא לעבודה לבד, יש שם 500 איש ו-DNA של המערכת. יש סביבו אטמוספירה קיימת, תרבות ארגונית כוחנית בצורה בלתי רגילה. הוא לא חותמת גומי אבל בסופו של דבר אם אני מכניס אותך למערכת הזו ואתה בא מבחוץ, אז הפקידות משתלטת עליך. אני מקווה שמנדלבליט יתגלה כצדיק בסדום". כשנשאל אם משרד המשפטים הפך לסדום בעיניו, אמסלם השיב: "במידה מסוימת כן".
כפי שפורסם אמש, המערכת הפוליטית עובדת כרגע לפי שתי הנחות עבודה: שנתניהו כנראה יזכה בבחירות הקרובות ושיוגש נגדו ככל הנראה כתב אישום. הסתירה בין מצבו המשפטי הלא טוב למצבו הפוליטי הטוב גורמת לשלוש אפשרויות. הראשונה היא המשך כהונה גם תחת כתב אישום. השנייה היא הפעלת החוק הצרפתי, שמונע העמדה לדין של ראשי ממשלה.
משום שמדובר בשינוי של חוק יסוד, גורמים פוליטיים תוהים לגבי היתכנות של אפשרות שלישית שלא דווחה עד כה: סעיף בחוק חסינות חברי הכנסת ששונה לפני 13 שנה ומאז ועד היום לא נעשה בו שימוש.
לפי הסעיף הזה, חבר כנסת יכול לאחר הודעת היועץ המשפטי לבקש שלא להסיר את חסינותו, אם "כתב האישום נגדו הוגש שלא בתום לב או בתוך הפליה" והטענה להפליה מככבת כבר כמעט שנתיים בטענותיו של נתניהו. בתיק 2000 ו-4000 נתניהו טוען שהוא הפוליטיקאי היחיד שנחקר על קבלת טובת הנאה כסיקור. בתיק 1000 טען בעבר בנאומים שפרשת העטים של אולמרט לא הסתיימה בכתב אישום.
סעיף נוסף מאפשר הצבעה נגד הסרת חסינות אם "ייגרם נזק של ממש בשל ניהול ההליך הפלילי, לתפקוד הכנסת או ועדה מוועדותיה או לייצוג ציבור הבחורים ואי ניהול הליך כאמור בהתחשב בחומרת העבירה, מהותה או נסיבותיה לא יפגע פגיעה ניכרת באינטרס הציבורי".
מבחינה פוליטית שמירה על חסינות היא דבר קל לאין שיעור מההליך המסובך, המורכב והממושך של שינוי חוק יסוד: לא מדובר בשינוי הכללים, אלא בפעולה בתוך הכללים - גם אם סביר מאוד להניח שבג"ץ ישקול ברצינות לבטל את ההחלטה. כאן מדובר בסך הכל בשתי הצבעות, אחת בוועדת הכנסת אחת במליאה – והחסינות מופעלת לאורך כל הכהונה, אבל בשביל זה עדיין צריכים לקרות שני דברים מהותיים: שהוא ינצח בבחירות ושיוגש נגדו כתב אישום.