חוסר תיאום בין היחידות, מחסור בשוטרים ובתחנות וענישה מזערית - אלו רק חלק מהבעיות שעליהן מצביע מבקר המדינה בהתמודדות המשטרה באלימות ובתופעת הנשק הבלתי חוקי במגזר הערבי. בדוח שפרסם היום (רביעי) המבקר, השופט בדימוס יוסף (חיים) שפירא, מוצגת תמונה קשה של אכיפה חלקית וליקויים בטיפול המשטרה באירועי ירי - תופעה שמורגשת היטב ביישובים ערביים. "צמצום נרחב של הפשיעה החמורה בחברה הערבית מחייב פעילות ממשלתית רחבת היקף ואפקטיבית", כתב המבקר.
בדוח שהוגש היום תחת הכותרת "התמודדות משטרת ישראל עם החזקת אמצעי לחימה לא חוקיים ואירועי ירי ביישובי החברה הערבית וביישובים מעורבים", ופורסם גם בשפה הערבית, סוקר המבקר את אופן התמודדות המשטרה עם עבירות של אמצעי לחימה וירי ביישובים ערביים ומעורבים. שפירא מצביע על שורה של ליקויים בטיפול בתופעה מצד המשטרה, שמתקשה לחולל שינוי משמעותי בפשיעה החמורה בחברה הערבית בשני העשורים האחרונים.
בסוף אפריל 2017 היווה הציבור הערבי בישראל כ-20% מכלל האוכלוסייה, אך לפי נתוני המשטרה, 95.2% מכלל אירועי הירי בישראל קשורים למגזר. שיעור המעורבים בעבירות אלימות באוכלוסייה הערבית גבוה פי שניים משיעורם באוכלוסייה, ובתיקי רצח המספר גדל לפי שניים וחצי. "מדובר במחיר דמים כבד: משנת 2000 ועד נובמבר 2017 קיפחו את חייהם 1,236 גברים ונשים", נכתב בדוח. "בין השנים 2014 עד סוף 2017 נרצחו 40 נשים ערביות, שהן כמחצית מכלל הנשים שנרצחו באותה תקופה בישראל. שיעור שהוא כמעט כפול מחלקן באוכלוסייה הכללית".
לפי נתוני המשטרה, עיקר הנשק שמוצא את דרכו לחברה הערבית נגנב מצה"ל, מוברח מירדן או מיוצר בשטחי יהודה ושומרון. אחד הליקויים המרכזיים שעליהם מצביע המבקר הוא חוסר התיאום ושיתוף הפעולה בין יחידות המשטרה השונות, ובין המשטרה לבין כוחות הביטחון האחרים. בדיקת המבקר מצאה שכול מחוז משטרתי פועל בנפרד. אין העברת מידע מסודרת בין היחידות המרכזיות, אין שיתוף מודיעיני והמשטרה לא מקבלת מידע שוטף מצה"ל ומשב"כ - דבר שיוצר פערים מודיעיניים. "החסמים מזינים אלה את אלה וגורמים לפגיעה באמון החברה הערבית ברשויות המדינה בכלל ובמשטרה בפרט ועקב כך להגברת ההתחמשות ולאי-פריצת מעגל אירועי הירי", לדבריו.
בעקבות אירועי אוקטובר 2000, שבמהלכם נהרגו 12 מפגינים ערבים אזרחי ישראל, הממשלה הקימה ועדת חקירה (ועדת אור) שהמליצה להגביר את פעולות המניעה והאכיפה מצד המשרד לביטחון הפנים והמשטרה בחברה הערבית. מאז התקבלו שורה ארוכה של החלטות ממשלה והוקצבו לנושא מאות מיליוני שקלים - אך כפי שמציג המבקר, הטיפול בתופעה לוקה בחסר.
ליקוי נוסף עליו הוא מצביע הוא היישום החלקי של התוכנית "עיר ללא אלימות" של המשרד לביטחון הפנים. במסגרת התוכנית הוחלט על הקמת מערך מצלמות אבטחה, בקרה ומעקב באזורים מועדים לאלימות ופשיעה. לדברי המבקר, היא הייתה אמורה להיות מיושמת עד כה ב-59 רשויות מקומיות שבהן רוב ערבי - אך נמצא שרק ב-18 מהן הושלמה הקמת התשתית הדרושה להצבת מערך המצלמות.
"רק 12 מ-18 הרשויות המקומיות שבתחום שיפוטן הושלמה פריסת מערך המצלמות מחוברות למוקדים אזוריים מאוישים", הוסיף המבקר. "בשליש מהרשויות שבתחום שיפוטן הותקנו מצלמות, הן אינן מחוברות למוקד מאויש".
יותר תיקים נפתחים, פחות תקנים לשוטרים
לדברי המבקר, המחסור בכוח אדם הביא לשיעור מזערי של כתבי אישום על עבירות ירי מכלל התיקים שנפתחו בתחנות קדמה ונצרת. בד בבד, בין השנים 2014 עד 2016 חלה עלייה ממוצעת של כ-36% במספר תיקי עבירות הירי שנפתחו במחוזות הצפון והמרכז. "ניכר כי המשטרה משקיעה מאמצים רבים בחשיפת אמל"ח, ואולם העלייה המתמשכת בשנים האחרונות במספר אירועי הירי מעידה על הקושי של המשטרה להתמודד באופן אפקטיבי עם סוגיה זו", כתב המבקר.
בניסיון להתמודד עם התופעה המשטרה הקימה לפני שלוש שנים את "מינהלת המגזר הערבי" שנועדה ליישם את תכנית החומש בנושא. המינהלת הייתה אמורה לסייע בהקמת 11 תחנות משטרה חדשות ביישובים ערביים, לחזק 10 תחנות קיימות ולהוסיף 600 תקנים המיועדים לשוטרים מוסלמים.
המבקר מצא שעד סוף שנת 2017 הוקמו רק שתי תחנות במבנים זמניים, בכפר כנא ובג'יסר א-זרקא. בימים האחרונים ניסה משרד המבקר לברר אם הוקמו תחנות משטרה נוספות. במינהלת הבהירו כי בכפר קאסם הוקמה תחנה במבנה זמני ושיש כוונה לפתוח תחנה במג'ד אל כרום. "עומסי העבודה המוטלים על תחנות המשרתות בעיקר אוכלוסייה ערבית אינם מקבלים ביטוי במספר החוקרים בתקן ובמצבה של התחנות, והדבר פוגע ביכולתן להתמודד עם תופעות הפשיעה שבשטחן", נכתב בדוח.
"נדרשת מעורבות משמעותית של הממשלה"
עוד במסגרת תוכנית החומש צפויה המשטרה לגייס כ-10,000 שוטרים בין השנים 2016-2020. עם זאת, רק 600 מתוכם מוסלמים. כלומר, שיעור המוסלמים שיגויסו בשנים אלה מכלל המגויסים יהיה 6% בלבד, למרות שבני החברה הערבית הם 20% מכלל האוכלוסייה.
"החברה הערבית היא הראשונה שתפיק תועלת מפעילות אכיפה נמרצת של המשטרה לביעור התופעות הקשות של עבריינות בקרבה, בדגש על אלימות חמורה ואירועי ירי מסכני חיים, הפוגעים קשות במרקם החיים בקרב האוכלוסייה הערבית ובביטחון האישי של התושבים", כתב המבקר. "שיתוף פעולה בין החברה הערבית ומנהיגיה לבין המשטרה הכרחי לקידום פעולות מניעה ואכיפה כלפי תופעות עבריינות בחברה זו".
המבקר הוסיף: "כדי לאפשר למשטרה להעצים את פעולתה בקרב החברה הערבית ולהביא לשינוי המיוחל ביכולת אכיפת החוק, בשמירה על הסדר הציבורי ובהגברת הביטחון האישי של האזרחים, יש לממש את החלטת ממשלה מס' 922 מדצמבר 2015, ולפיה המשטרה תתוגבר בכוח אדם ובמשאבים כדי לתת מענה לרמה הגבוהה של הפשיעה והאלימות בקרב האוכלוסייה הערבית. ואולם בחיזוק המשטרה כשלעצמו אין די. נדרשת מעורבות משמעותית של יתר משרדי הממשלה בהגדלת שיעורי התעסוקה, בפיתוח כלכלי, בחיזוק מערכת החינוך, בשיפור איכות החיים והבריאות של האוכלוסייה ובחיזוק מערכי הרווחה, התשתיות, התחבורה והדיור".
מהמשרד לביטחון הפנים נמסר בתגובה לדוח: "המשרד לביטחון הפנים מברך על דו"ח המבקר החשוב העוסק בסוגיה שנמצאת בלב מדיניות המשרד והשר ומושקעים בה משאבים עצומים. המשרד רואה חשיבות רבה בחיזוק האכיפה והרחבת שירותי המשטרה ביישובים הערביים לצד חיזוק האמון במשטרת ישראל. המשרד מקדם עם המשטרה תוכנית בעלות כוללת של כמיליארד ש"ח, שמטרתה חיזוק הביטחון האישי תוך הגברת הנוכחות המשטרתית ביישובים הערביים, על-מנת להילחם בפשיעה, באלימות ובקטל בכבישים וזאת, כדי להעניק לחברה הערבית את תחושת החוק והסדר ובכלל זה, למנוע שימוש באמצעי לחימה בלתי-חוקיים.
"בכל הנוגע לרמת הענישה בעבירות נשק ואמל"ח, המשרד פנה למשרד המשפטים ונציגי הפרקליטות לשם קידום תיקון לחוק העונשין, לצורך קביעת עונשי מינימום בעבירות נשק, כאמצעי תכליתי להעלאת רף הענישה. אולם, משרד המשפטים התנגד להצעה. בסופו של דבר קודמה הצעת שהוביל השר לביטחון הפנים, אשר קבעה עבירה של ירי מנשק חם אשר דינה שנתיים מאסר, ועבירת ירי מנשק חם באזור מגורים או במקום אחר המסכן חיי אדם, או באופן שיש בו כדי לסכן חיי אדם - שדינה חמש שנות מאסר. הצעת החוק אושרה במושב הכנסת האחרון ופורסמה ברשומות ביום 26.7.18.
"בכל האמור למערכים הטכנולוגיים והמצלמות ביישובים הערביים– במשרד לביטחון הפנים נערכה עבודת מטה, במסגרתה אופיינו פערים וחסמים קיימים להקמת והפעלת מערכים טכנולוגיים ברשויות מקומיות בחברה הלא-יהודית. בימים אלה, ובמסגרת הפתרונות הנבחנים לנושא, המשרד מקדם יישום מודל ניסיוני, במסגרתו יקים המשרד, לרבות באמצעות ספקים חיצוניים, מערכים טכנולוגיים (ומצלמות) ברשויות בחברה הערבית. המצלמות שמוקמו יחוברו למוקדים אזוריים, אשר יוקמו ברשויות מקומיות אחרות שבתחומן קיים מוקד רואה ויופעלו על-ידן במימון המשרד לביטחון הפנים. זאת לאור הקושי התקציבי של הרשויות הערביות לממן את תפעול המוקד רואה.
"באשר לאיתור שטחים להקמת תחנות חדשות, המשרד לביטחון הפנים מקיים דיונים עתיים בנושא התקדמות תכנית החברה הערבית, בדגש על הקמת תחנות חדשות. המשרד קידם יחד עם שר הפנים תיקון חקיקה הקובע כי רשות מקומית תוכל לאשר הקמת תחנת משטרה ללא אישור מועצת הרשות, אלא באישור שר הפנים ובכך ייפתר העיכוב המיותר בהקמת התחנות. התיקון האמור לפקודת העיריות אושר במושב האחרון של הכנסת ופורסם ברשומות ביום 24.7.18, בהוראת שעה למשך 5 שנים. זהו הישג משמעותי של המשרד לבט"פ והשר בקידום הקמת תחנות המשטרה והאכיפה בחברה הערבית.
"בנושא מבצע איסוף אמצעי-לחימה, ברבעון האחרון של שנת 2017 קיימו המשרד לביטחון הפנים ומשטרת ישראל, בשיתוף עם רשויות מקומיות ערביות, מבצע רחב לאיסוף כלי ירייה ואמצעי-לחימה המוחזקים בידי הציבור שלא כחוק. במסגרת המבצע, נקבע כי תושבים המחזיקים כלי ירייה ואמצעי-לחימה, וימסרו אותם במהלך המבצע, יזכו לחסינות מפני הגשת כתב-אישום בגין עבירת החזקת כלי ירייה ואמצעי-לחימה. במהלך שנת 2018 מתוכנן מבצע דומה.
"בנוגע לגיוס מוסלמים למשטרה – מדי חודש מוצגים לשר נתוני גיוס המוסלמים למשטרה, והם אף נדונים במסגרת דיונים בראשותו. בין היתר קיים השר פגישה עם מגויסים מוסלמים במכללה הלאומית לשוטרים, והשתתף ביום פתוח לעידוד גיוס מוסלמים, על-מנת ללמוד על חסמים בנושא. בנוסף, השר מקיים מפגשים עם ראשי הרשויות של החברה הערבית. מדובר בנושא המצוי בלב מדיניות השר והמשרד ולראייה, המדיניות הברורה והמאמץ המשטרתי לגיוס מוסלמים, הביאו לעלייה משמעותית במספר השוטרים המגויסים מקרב המוסלמים בישראל".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה לדוח: "לצערנו אירועי ירי מתרחשים לעיתים קרובות מדי ביישובי החברה הערבי בישראל, רובם על רקע סכסוכים פנימיים הגולשים לאלימות. משטרת ישראל פועלת בנחישות לאורך כל ימות השנה נגד אחזקה, סחר ושימוש באמל"ח בכל זמן ובכל מקום. לצד ביצוע חקירות יסודיות של כל מקרה ירי וחתירה למעצר והעמדה לדין של כל פורע חוק, הרי שפעילות זו הביאה לתפיסת כמויות נשק חסרות תקדים, בפרט ביישובי המגזר הערבי".
"בשנת 2017 נתפסו ע״י המשטרה אלפי אמצעי לחימה, נעצרו בכל רחבי הארץ 2,225 חשודים והוגשו 1,137 כתבי אישום כנגד חשודים בגין עבירות אמל״ח המהווים עלייה של כ- 10% בכמות המעצרים ושל למעלה מ- 40% בכמות כתבי האישום (ביחס לשנת 2016). באשר לטיפול באירועי ירי, הרי שבשנת 2017 חלה ירידה של 16% בכמות האירועים שהתקבלו במוקד המשטרה. בחציון הראשון של שנת 2018 חלה עלייה משמעותית של כ- 40% בכמות המעצרים ועלייה משמעותית עוד יותר של 75% בכמות כתבי האישום שהוגשו כנגד המעורבים באירועי ירי לעומת התקופה המקבילה אשתקד".
"בשנים האחרונות פועלת המשטרה ביחד עם המשרד לבט"פ על בסיס תכנית רב שנתית לחיזוק שירותי המשטרה ביישובי החברה הערבית בישראל, באמצעות מנהלת ייעודית שהוקמה לטיפול בנושא חשוב זה. במסגרת התכנית מחוזקים כלל מערכי הליבה בתחנות ונקודות משטרה במגזר תוך הוספת עשרות תקנים, בפרט בתחום החקירות".
"לצד פעילות האכיפה, אנו ממשיכים להעמיק את שירותי המשטרה ביישובי המגזר הערבי כולו ומבצעים כל העת פעילות מניעה והסברה במטרה לשנות את נורמות הציות לחוק. בימים אלו מבוצעת עבודת מטה משותפת למ"י ולמצ"ח שתכליתה הקמת יחידה משותפת למאבק בגניבות אמל"ח מצה"ל, תהליכים לחיזוק ממשקי העבודה בין המשטרה לצה"ל ולשב"כ, הקמת דסק אמל"ח, הכנסת טכנולוגיה מתקדמת לסל הכלים, קיום תכניות מניעה ייחודיות לבני נוער, קידום מהלכים להחמרת ענישה נגד העבריינים ועוד".
"לצד כל אלו פועלת המשטרה להגברת שיתוף הפעולה וחיזוק אמון הציבור הערבי במשטרה. קיימת בעיית אמון בכל מוסדות השלטון בישראל ובתוכם, בין היתר, גם למשטרת ישראל. מעבר להקמת תחנות משטרה חדשות ביישובי המגזר, פועלת המשטרה במגוון דרכים לגיוס רב תרבותי לשורותיה כדי שכולם ירגישו חלק ממנה, ובהתאם חל זינוק משמעותי בשיעור הגיוס למשטרה מקרב החברה הערבית בישראל, התגייסות זו של ערבים מוסלמים ונוצרים לשורות המשטרה ממחישה את השינוי ביחס החברה הערבית למשטרת ישראל ועל עליית האמון בה".
"צריך לזכור כי השינוי אינו קורה בין לילה ואינו נחלת המשטרה לבדה, גם אם היא זו שמתמודדת עם תופעות הפשיעה בקצה לאחר נשירה מבתי הספר, אכזבה מהיעדר תעסוקה, חינוך, בריאות ועוד. בסופו של יום, למרות כל החסמים והקשיים המובנים הכרוכים בתהליך, המשטרה תמשיך ותשקיע מאמצים למלחמה בשימוש באמצעי הלחימה ובירי במגזר".
"בהקשר זה חשוב לציין, על מנת למגר ולשרש תופעות חברתיות פסולות ואורחות חיים אלימות שפוגעות בחיי אדם יש צורך בשילוב זרועות בראש ובראשונה של המנהיגות המקומית שתסמן את אותן תופעות כשליליות, שתוקיע אותן מעל כל במה ותסמן לאוכלוסייה הרלוונטית מה מקובל ומה אין מקומו יותר בקרב אזרחים נורמטיביים שומרי חוק. שיתוף פעולה כזה בין מוסדות השלטון לשינוי חינוכי, בין המשטרה כאוכפת חוק ובין ההנהגה שמסמנת את גבולות הגזרה הקהילתיים, היא זו שתביא בסופו של דבר למיגור האלימות והירי".
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
צמרת מערכת הביטחון, בכירי מערכת אכיפת החוק, אומנים מובילים וגיבורים מעוררי השראה – וכולם Live על במות בנייני האומה. ועידת המשפיעים של חברת החדשות ב-3 בספטמבר 2018 בבנייני האומה בירושלים | הבטיחו את מקומכם והירשמו: https://newsevent.co.il