"דילמת האסיר" הדור הבא: עד מדינה הוא לעולם לא אחד מל"ו צדיקים - עובדה שמהווה רק את תחילת הדילמה שהוא מעורר בקרב מערכת אכיפת החוק. השבוע, כשניר חפץ הצטרף לרשימת עדי המדינה בפרשות נתניהו, צפו מחדש השאלות המשפטיות-מוסריות באשר לעצם השימוש של רשויות החוק בפרקטיקה הזו. איך זה עובד בעצם?
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
"עד מדינה לא יכול להיות עבריין עיקרי, אלא חייב להיות משני בחשיבותו", מדגיש ניצב משנה אבי דוידוביץ', לשעבר סגן ראש היאחב"ל (היחידה הארצית לחשיפת פשיעה חמורה ובין-לאומית). עם זאת, "זה לא אומר שמה שהוא עושה זה עניין של מה בכך. מנסים להבהיר לעד שמצבו בתיק לא טוב, להדגים לו כמה ראיות יש נגדו, כדי שיבין שהטבעת הולכת ומתהדקת סביבו. אפילו להעביר מסרים נוסח 'הרכבת תצא מהתחנה ואתה לא תהיה עליה'".
ומנגד, עורך הדין ירון ליפשס, מי ששימש בעבר ראש הרשות לניירות ערך וכיום הוא סנגור במשפט כספי ושות', מתאר כי "הטקטיקות שמשתמשים בהן כדי לגייס עדי מדינה הן לא תקינות, ואני כסנגור בחרתי שלא לקחת חלק בעניין הזה".
עורך הדין אורי קורב, מי ששימש תובע במשפט אולמרט, אומר כי השימוש בעדי מדינה מצד המשטרה הוא בבחינת "דרך קיצור" של הליך החקירה ומוסיף: "המשטרה מבחינתה רוצה לפצח תיק, להגיע לחקר האמת. מבחינתה, לעשות לעצמה את החיים אולי כמה שיותר קלים על חשבון זה שהאחרים אולי מרוויחים, והם מרוויחים לפעמים בענק - והם פיצחו את התיק".
גם המשנה לפרקליט המדינה לשעבר יהושע רזניק ששימש כתובע במשפט דרעי מביע את אי שביעות רצונו מהשיטה הזו של שימוש בעדים: "הדרך הזו הופכת את המשטרה לעצלה, המשטרה צריכה לנסות ולפתור ולהגיע לחקר האמת בלי עדי מדינה".
"שלושה עדי מדינה בחקירה אחת זה לא שכיח, אבל קיים"
אך תת-ניצב בדימוס אמיר מור, שצבר 35 שנות ותק במשטרת ישראל לפני שהפך לעורך דין פלילי פרטי, מתנגד לאמירה. "אני ער לטענה הרווחת לפיה הפתרון של עד מדינה זה פתרון קל ושהמשטרה מחפשת לה חיים קלים - אבל גם אם נגיד את זה 200 פעם זה לא יהפוך את זה לנכון", הוא מתעקש. "לעולם נזדקק למישהו מתוך החבורה שיחבר בין כל הראיות שאספנו וייתן תמונה מושלמת שנשענת על מה שיש".
"אתה אומר לאנשים 'תעברו עבירות', ולא רק שאתה אומר להם לעבור עבירות בעצמם, אתה גם אומר שיש להם תעודת ביטוח", מתרעם קורב. "מצד שני, בסופו של יום יש לפעמים אנשים מאוד מאוד בכירים שהדרך היחידה להגיע אליהם היא באמצעות העדים האלה". אך איך המדינה יכולה להניח תיק שלם על כתפיו של מי שעצם אמינותו מוטלת בספק? "שום חוקר לא יכול לדעת מה עובר במוחו של אדם שהופך לעד מדינה", טוען עורך הדין משה יוחאי, מי שייצג את חגי פליסיאן בתיק הברנוער. "זה לא שהם באים מאפס - הם נחשפים כבר לחומר הראיות, הם יודעים מה המשטרה רוצה ומצפה מהם" .
"הסכמים עם שלושה עדי מדינה באותה חקירה זה לא שכיח, אבל זה דבר שקיים", אומר עורך הדין עופר ברטל, לשעבר פרקליטה של עדת המדינה שולה זקן. "הפרקליטות חשבה שהיא בהחלטה זקוקה לראיות שבפיהם". גם דוידוביץ' מסכים: "זה לא מצביע על חולשה של תיק, אלא על מורכבות של עבירה. זה מצביע על חשודים שידעו לנהל את המעשים שלהם בצורה כל כך מתוחכמת שיהיה קשה לפצח".