בית המשפט המחוזי בירושלים דחה הבוקר (שלישי) את הבקשה לתיקון כתב האישום בתיק 4000. התביעה ביקשה לשנות את מועד "פגישת ההנחיה", שבה כביכול הנחה נתניהו את עד המדינה פילבר להיטיב עם בזק. ואולם, בית המשפט דחה את הבקשה ונימק: "יש בתיקון המבוקש לגרום לפגיעה מהותית וקונקרטית בזכותם וביכולתם לנהל את הגנתם". המשוכה הופכת קשה יותר עבור התביעה, שתצטרך להביא ראיות פוזיטיביות שהפגישה התקיימה סמוך למינוי. כרגע אין כאלה, מרגע שנסתרה הגרסה שזו התקיימה לאחר המינוי.
משפט נתניהו: סיקור נרחב ב-N12
- תנועת היד של נתניהו רימזה למתן פגיעה בבזק? פילבר: בזמן אמת הבנתי אחרת
- הפרקליטות בדיון בתיקי נתניהו: "פגישת ההנחיה התקיימה"
- פילבר על "פגישת ההנחיה": ייתכן שהדברים שכתבתי לא היו של נתניהו
"לאחר שחשפו את קו הגנתם הכללי בהתייחס לאישום השוחד, ובאופן קונקרטי לקיומה של 'פגישת ההנחיה'", נכתב בהחלטה, "אשר גובש בהתבסס על מלאכה משמעותית של איסוף וניתוח ראייתי בתהליך מורכב ומרובה פריטים, בזיקה קפדנית לכתב האישום".
הבקשה לתיקון כתב האישום הוגשה לאחר שסנגורו של בנימין נתניהו, עו"ד בועז בן צור, הראה באמצעות התכתבויות מיומנו שהפגישה בינו לבין פילבר לא הייתה יכולה להתקיים בוודאות גבוהה בטווח הזמנים המצומצם שהפרקליטות כתבה. כלומר, מהשבוע שבין מינויו של פילבר למנכ"ל משרד התקשורת לבין הפגישות שלו עם אנשי בזק שבהן לכאורה החל ליישם את ההנחיה.
מה משמעות החלטת בית המשפט?
מדובר בהחלטה משמעותית: ואומנם – השופטים כותבים בסוף החלטתם שהפרקליטות תוכל לפעול לפי סעיף 184, המאפשר להרשיע אדם בעובדות שלא נטענו בכתב האישום. במילים אחרות – אף שלא אושר תיקון כתב האישום, נותרה פרוצדורה שתאפשר כביכול לפרקליטות להרשיע את נתניהו במה שמיוחס לו ב"פגישת ההנחיה". התנאי בסעיף 184 הוא שלנאשם תינתן אפשרות סבירה להתגונן.
כלומר, בית המשפט סגר את הדלת, אבל השאיר צוהר שדרכו תוכל הפרקליטות להיכנס. יש בכך קושי מסוים כי השופטים כותבים בבירור: "יש בתיקון המבוקש לגרום לפגיעה מהותית וקונקרטית בזכותם וביכולתם לנהל את הגנתם".
בבקשתה לתיקון כתב האישום בתיק 4000 ביקשה הפרקליטות להרחיב את טווח הזמנים של מועד "פגישת ההנחיה" שהופיע במקור בכתב האישום. כלומר, ביקשה שאותו הטווח לא יהיה מהמינוי של פילבר למנכ"ל משרד התקשורת, אלא מההחלטה למנותו, שהתקבלה עוד קודם. מרגע שנתניהו החליט למנות את פילבר חלפו כמה שבועות עד שהמינוי אושר בממשלה.
נימוקי השופטים בהחלטה
השופטים כתבו בהחלטה: "קשה להלום מצב דברים לפיו יש לאפשר לרשויות התביעה 'לשנות את כללי המשחק' ולעתור לתיקון כתב-אישום, בפרט עובדתי – מהותי, רק על יסוד בחינה מחודשת של חומר הראיות שנמצא ברשותן עובר לגיבושו, ניסוחו והגשתו של כתב-האישום, ללא שנתגלו ראיות חדשות או שחל שינוי מהותי בנסיבות".
השופטים הוסיפו: "מוקשית בעינינו עילת הבקשה לתיקון כתב-אישום, שעניינה בחינה מחודשת של המסד הראייתי הקיים בתיק, בין על יסוד חומרי החקירה, בין לאחר עיבודו במהלך הדיון, והכול בשלב מתקדם מאוד של החקירה הנגדית של עד תביעה מרכזי.
"לכך מצטרף השיהוי בהגשת הבקשה, שהובאה לפנינו בעיצומה של חקירתו הנגדית של פילבר. גרסתו של פילבר, בעניין מועד קיומה הנטען של הפגישה, הייתה ידועה למאשימה זמן רב. גם הראיות שהוצגו לעד, המעמידות, לכאורה, סימני שאלה ביחס לגרסה זו, היו ידועות למאשימה. שיהוי זה נוטה להעצים את הפגיעה הפוטנציאלית ביכולתם הסבירה של הנאשמים להתגונן בהליך משפטי ראוי והוגן".
עוד נכתב: "תיקון כתב-האישום, בשלב זה של הדיון, ומיקום פגישת ההנחיה במועד שקדם למינויו של פילבר לתפקיד, עומד, לכאורה, בסתירה חזיתית עם קווי ההגנה של הנאשמים אשר נחשפו במהלך הדיון והתוו את חקירתו הנגדית של פילבר, עד כדי ספק סיכולם. אכן, ההגנה שוללת את קיום פגישת ההנחיה, מעיקרה. ברם, אין בכך כדי לגרוע מקו ההגנה הנוגע למועד בו נטען שהתרחשה הפגישה הנטענת, כמו גם ממהותיותו של מועד זה לתזת המאשימה".
מהי "פגישת ההנחיה" – ומה נטען שהתרחש בה?
"פגישת ההנחיה" המדוברת היא פגישה שהפרקליטות טוענת שהתקיימה בין בנימין נתניהו, ראש הממשלה דאז, ושלמה פילבר סמוך למינויו למנכ"ל משרד התקשורת. בכתב האישום בתיק 4000 נכתב כי בפגישה הנחה נתניהו את פילבר להיטיב עם בזק ועם העומד בראשה, שאול אלוביץ', באמצעות סימון תנועת יד שמשמעותה מיתון המחירים ברפורמת השוק הסיטונאי.
במהלך המשפט ציטטה הפרקליטות קטע מחקירותיו של פילבר שבהן סיפר על אותה פגישה: "הגעתי לשם אחרי שהייתה לי פגישה עם ראש הממשלה בתחילת אותו השבוע שקיבלתי את התפקיד, שבו הוא אמר לי 'תשמע, לשאול אלוביץ' יש הרבה בעיות במשרד התקשורת, טפל בהן'".
פילבר החליט לשנות את גרסתו מהעדות שמסר במשטרה בנוגע לתנועת היד של נתניהו באותה "פגישת הנחיה" זמן קצר לאחר שנכנס לתפקידו כמנכ"ל המשרד. לדבריו, קודם שחתם על הסכם עד מדינה הוא הבין את תנועת היד של נתניהו כסימון לכך שאין הוא חייב דבר לשום גורם בשוק התקשורת. אלא שברגע שהחוקרים הציגו לו הררי ראיות – הוא החל להבין את תנועת היד בצורה אחרת, בהתאם לממצאי החקירה.