זו תמונה שלא רואים כל יום: שופטת מצליחה יושבת מול חוקרי להב 433, ושומעת מהם שהיא נחשדת בעבירות חמורות. זה קורה בינואר 2019, כשמתפוצצת פרשת "מין תמורת מינוי" שמרעידה את עולם המשפט, ומחוללת סערה ציבורית. עכשיו, לראשונה, אתי כרייף, השופטת שמצאה את עצמה בלב הפרשה הזו, מתייצבת מול המצלמה של עמרי אסנהיים ומדברת - בלי חשבון על הכול.
כזכור, פרשת "מין תמורת מינוי" התפוצצה בינואר 2019, כאשר מספר טלפונים ניידים ישנים של ראש לשכת עורכי הדין דאז, אפי נוה, הגיעו לידיה של עיתונאית גלי צה"ל הדס שטייף, באופן שנוי במחלוקת. את תוכן הניידים העבירה שטייף, באמצעות הפרקליטות, לידי חוקרי להב 433. החומרים הללו הובילו לחקירת החשד שלפיו השופטת אתי כרייף קיימה מערכת יחסים אינטימית עם נוה, כדי לקדם את מינוייה לשופטת. בינואר 2019 נקראו לחקירה באזהרה נוה, כרייף ומעורבים נוספים אשר עלו בחומרים. באותו יום הפרשה פורסמה גם בכלי התקשורת ללא פרסום שמה של כרייף, אשר הותר לפרסום ביוני של אותה שנה.
כרייף: "אנסתם אותי בציבור? צריך לדעת שזה לא בסדר"
בריאיון לעמרי אסנהיים היא מדברת על מה שקרה מאחורי הקלעים ובתוך חדר החקירות, ומסבירה מה הוביל אותה להחלטה להתראיין: "מצד אחד, החיים שלי חזרו לאיזשהו מסלול יציב באופן מסוים. בשביל מה להעלות על המוקד את כל הפרטיות שלי מחדש? מצד שני, יש אמירה שחייבת להיאמר מבחינתי: תליתם אותי על המוקד? הפשטתם את עורי? אנסתם אותי בציבור? מישהו צריך לדעת שזה לא בסדר".
כרייף משחזרת בריאיון את האופן שבו נלקחה לחקירה, מדברת על מאחורי הקלעים של מערכת היחסים עם אפי נוה, ומתארת גם את הרגע שאולי סיבך אותה יותר מכול - כשהיא מחליטה, תוך כדי חקירת משטרה, להעלים מהפלאפון שלה התכתבויות ספציפיות מאוד - ביניהן ההתכתבות עם השר משה כחלון: "אני לוקחת את הפלאפון, ונזכרת בחמישה אנשי ציבור בכירים שיש לי בפלאפון. חמישה, לא אחד, ומוחקת אותם. לא רוצה שתראו מי אמר לי מה שלום היפה, ולא רוצה שתראו מי אמר לי מתי ניפגש, ולא רוצה שתראו למי אני אמרתי אני מתגעגעת מתי ניפגש. לא רוצה. אם את יושבת היום עם הפלאפון הזה בחדר חקירות פעם נוספת, את מוחקת את ההודעות האלה? ממש לא. שתלך לעזאזל הפרטיות של אחרים. מישהו שמר עליי? מישהו הגן עליי? מישהו מבין החמישה האלה דאג להגיד את האמת? אף אחד לא. ולא, אני לא מוחקת".
מחיקת ההתכתבויות הללו הובילה לכך שכרייף נחשדה גם בהשמדת ראייה - עבירה שבגינה נשקל להגיש נגדה כתב אישום. גם לאחר שהוחלט לא להגיש נגדה כתב אישום בעבירות שבהם נחשדה במקור, החשד כי השמידה ראיות במהלך החקירה נותר מבחינת הפרקליטות בעינו. פרופ' דורון מנשה, אשר כתב מטעם כרייף חוות דעת משפטית בשאלה האם מדובר בהשמדת ראייה מסביר כי "לדעתי לא מדובר בהשמדת ראייה. בוא ניקח דוגמה היפותטית: נגיד שאדם נחשד בעבירה של החזקת סם מסוכן, ומתבצע חיפוש בבית שלו. במהלך החיפוש השוטרים שמים לב שהוא בעצם לוקח איזשהו חפץ, עגול, כדורי כזה, ירוק, ומשליך אותו אל מחוץ לחלון".
"בשלב הזה הם כמובן הולכים לבדוק במה מדובר, ומגלים שמדובר בתפוח רקוב, מלא בתולעים", הוא ממשיך. "הם חוזרים אליו ואומרים לו 'למה השלכת?' והוא אומר: 'אני מצטער, לא הרגשתי שזה מכבודכם שאתם תראו שיש לי כאלה דברים מקולקלים בבית'. המסרונים שהיא מוחקת הם בדיוק אותו תפוח. היא מחקה אותם לא משום שהם ראייה לביצוע עבירה שלה, היא מחקה אותם כי היא חסה על כבודם ופרטיותם של אנשים שהיא הייתה איתם, היא לא רצתה לערב אותם, את השם שלה, בתוך החקירה".
לאורך הריאיון של אתי כרייף, היא חולקת עם הצופה תובנות על מערכת המשפט, הפרקליטות ומשירה מבט עם מעשיה שלה. האישה שהביאה לסערה הזאת, לא הייתה שופטת שגרתית. גם הריאיון כאן, לא עומד תמיד בכללי המזג השיפוטי. ואולי דווקא בגלל זה שווה להקשיב לה, ורק אז לנסח פסק הדין.
תגובות לכתבה:
תגובת הפרקליטות: "משעה שגלי צה"ל והכתבת שטייף פנו לרשויות אכיפת החוק עם חומרים שהעלו חשד לשחיתות חמורה בתהליך בחירת השופטים בישראל, היתה הצדקה מלאה ואף חובה לקבל את החומרים ולפתוח בחקירה, ולא ניתן היה להתעלם ולהותיר חשדות חמורים אלו ללא בירור. בשל האופן בו הגיעו החומרים לשטייף נהגו המשטרה והפרקליטות בזהירות יתירה. העיון בהם בוצע רק בהתאם לצווים שיפוטיים שצומצמו רק לבחינת החשדות למעשים פליליים חמורים. המשטרה והפרקליטות אף פעלו ללא לאות למנוע את פרסום החומרים, לרבות ע"י הוצאת צווי איסור פרסום, העומדים בתוקפם עד היום. גם לאחר השימוע שנערך לנוה וכרייף, הוחלט כי חומרי החקירה מלמדים לכאורה שהשניים עברו עבירה של מרמה והפרת אמונים וכרייף אף עברה עבירה של השמדת ראיה. רק בשל הקושי להוכיח את עבירת השוחד, הוחלט לאחר התלבטות שלמרות חומרת המעשים שהתגלו, הכף נוטה לאי-שימוש בראיות שהושגו שלא כדין לצורך הוכחת עבירת מרמה והפרת אמונים ולכן לא הוגש נגדם לבסוף כתב אישום. ההצעה לסגור את התיק נגד כרייף בכפוף לפרישתה מכס השיפוט, הועלתה לראשונה ע"י עורך דינה של כרייף. הפרקליטות סברה כי בנסיבות העניין הצעה זו הולמת את מכלול השיקולים, ועל כן יש מקום לקבלה".
עו"ד שי ניצן, פרקליט המדינה לשעבר מסר בתגובה: "תגובת הפרקליטות מדברת בעד עצמה ומבהירה כי לא נפל כל פגם בדרך ניהול החקירה. לכך יש להוסיף כי הנציב רוזן קבע מפורשות בהחלטתו כי 'לא מצא בהתנהלות המתוארת בדרך קבלת החומרים מהעיתונאית שטייף, פגם המחייב התערבותו'. עוד קבע רוזן כי "המידע שמסרה שטייף חייב פעולה דחופה ונחושה של משטרת ישראל. התנהלותו הזהירה של עו"ד ניצן בהכוונת חוקרי משטרה בכירים אל העיתונאית שטייף, ובהמשך שטיחת בקשתו בנושא בפני בית המשפט, הייתה במקומה'".
ממשטרת ישראל נמסר: "החקירה נוהלה ברגישות ובאופן יסודי ומקצועי, תוך שמירה והקפדה על זכויות הנחקרים בהתאם לחוק. החקירה לוותה בידי הדרג המשפטי הבכיר ביותר במשרד המשפטים וכלל פעולות החקירה, בוצעו באישור ובסמכות, לאחר הליך סדור וקבלת כלל האישורים הנדרשים, שכללו צווים שיפוטיים היכן שהדבר נדרש. מטבע הדברים, אין בכוונת משטרת ישראל לפרט אודות פעולות חקירה פרטניות שבוצעו בתיק. בתום החקירה כלל החומרים הועברו לעיון והחלטת הפרקליטות כמקובל".