פרקליטות מיסוי וכלכלה הודיעה היום (שלישי) לבית המשפט המחוזי בתל אביב כי הגיעה להסדר טיעון עם חברת "יורוקום אחזקות" שמצויה בפירוק. על פי ההסדר, החברה תודה בעובדות כתב האישום שהוגש נגדה בתיק המכונה "בזק-ני"ע", וכן באישומי תיק 4,000 שבגינה זומנה לשימוע, ותשלם קנס בסך 400 אלף שקלים בתוך שנה מתוך הנכסים שימומשו.

על פי כתב האישום שהוגש נגד "יורקום אחזקות" בתיק "בזק-ני"ע" בין 2013 ל-2017 היה שאול אלוביץ' בעל השליטה ויו"ר הדירקטוריון של חברת יורוקום אחזקות 1979 בע"מ, שהחזיקה קבוצת חברות שעיקר עיסוקן בתחום התקשורת. באמצעות יורוקום החזיק אלוביץ' בשליטה בקבוצת בזק, ובחברת וואלה תקשורת שהפעילה את אתר החדשות. אלוביץ' כיהן כיו"ר דירקטוריון בזק ויו"ר דירקטוריון וואלה, היה בעל שליטה בחברת חלל תקשורת וכיהן כדירקטור בחברה.

שאול אלוביץ (צילום: Hadas Parush Flash90)
שאול אלוביץ' | צילום: Hadas Parush Flash90

כתב האישום מייחס ל"יורוקום אחזקות" עבירות קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ניסיון לקבלת מרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, עבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך בהתייחס לשתי פרשות, המנויות בכתב האישום נגד אלוביץ ואחרים בתיק "בזק-ני"ע" - מרמה ביחס לתשלום התמורה עבור רכישת מניות חברת יס בידי בזק, מרמה ביחס להתנהלות הוועדות הבלתי תלויות שהוקמו בבזק לצורך בחינת עסקאות של החברה שלבעל השליטה אלוביץ' היה עניין אישי בהן.

על פי כתב האישום, "אחריותה הפלילית של יורוקום נובעת ממעשיו ומחשבתו הפלילית של אלוביץ, שהיה נושא משרה בה". בנוסף, כתב האישום מייחס לחברה עבירות של מתן שוחד והלבנת הון בתיק 4,000 "מכוח פעולותיו ומחשבתו הפלילית של אלוביץ, שהיה נושא משרה בה".

פרקליטו של אלוביץ', עורך הדין ז׳ק חן מסר: "מדובר במהלך תכסיסני, חסר משמעות משפטית, שנועד להשיג הישג 'תודעתי ומוראלי' בקרב הציבור ולהשפיע בכך בעקיפין ובצורה פסולה על בית המשפט. חברת יורוקום אחזקות היא חברה בפירוק. קליפה ריקה. היא לא נאשמת בתיק 4000 אשר מתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים. כזכור, נזכרה הפרקליטות, לאחר הגשת כתב האישום בתיק 4000 ובעקבות פניות עיתונאים, לזמן גם מספר חברות לשימוע בפרשה זו".

"ברור לכל בר דעת שלא ניתן ולא היתה כוונה לנהל משפט מקביל ונפרד נגד החברות. לא מטעמים פרקטיים ולא מטעמים מהותיים. כבר מהטעם הזה ברור שההסדר עם החברה בפירוק הוא מהלך טקטי של הפרקליטות שנועד להשפיע בצורה לא הוגנת על ההליך שמתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים. גם עיתוי ההגעה להסדר מדבר בעד עצמו ומביא לאותה מסקנה".

עו"ד חן הפנה בתגובתו לדבריו של עו"ד פנחס רובין, המנהל המיוחד של החברה שחתום על הסדר הטיעון, בדיון המקדמי שהתנהל בתיק בזק: "הטעמים של הסדר מסוג זה לטעמנו לא טעמים של מהות או של עניין", וכן: "אם אכן נגיע להבנה ואם אכן ביהמ"ש יאשר את אותו הסדר מטעמים פרקטיים של המצוקה שהסברתי לכבודו ולא מטעמים פרקטיים של ממש ושל מהות". לדברי עו"ד חן, "זו הסיבה שבהסדר הטיעון דאגה המאשימה להוסיף סעיף חריג ולפיו 'הצדדים ימנעו מכל הצהרה פומבית, במישרין או על ידי מי מטעמם, שאינה מתיישבת או סותרת את ההסדר בין הצדדים ואת העובדות בהן הודתה הנאשמת במסגרת ההסדר'".