בפרקליטות מיסוי וכלכלה בתל אביב מתקיים הבוקר (שלישי) הליך השימוע לבני הזוג שאול ואיריס אלוביץ, בעלי בזק ואתר וואלה לשעבר. השניים חשודים במתן שוחד לראש הממשלה בנימין נתניהו.
מוקדם יותר השבוע התקיים שימוע דומה למוציא לאור של ידיעות אחרונות ארנון נוני מוזס, בעניין החשדות בשוחד נגדו בתיק 2000. תיק זה עוסק בסדרת פגישות בין מוזס לראש הממשלה, שבהן דנו השניים בסיקור של האחרון בידיעות אחרונות, ובהגבלת התפוצה של העיתון המתחרה "ישראל היום".
תיק 4000 - תמצית החשדות
בחודש יוני 2017 פתחה מחלקת החקירות של רשות ניירות ערך בחקירה גלויה נגד חברת בזק ונושאי משרה בכירים בה, בחשד לביצוע עבירות לפי חוק ניירות ערך ולפי חוק העונשין. ממצאי החקירה הצביעו על קיומו של קשר חשאי וחריג שנרקם בין מנכ"ל משרד התקשורת דאז, שלמה פילבר - שלימים חתם על הסכם עד מדינה - לאנשי בזק, שקידם את בזק בהיבטים רגולטוריים שונים.
סימני השאלה שהתעוררו ביחס למניעים שבבסיס התנהלותו החריגה של פילבר, גרסאותיו השונות במהלך החקירה ולפניה, וממצאי חקירה נוספים, הובילו להרחבת מעגל הנחקרים בפרשה. מן הראיות שנאספו במסגרת זו התעורר חשד לפיו אלוביץ' נתן לנתניהו ולשרה רעייתו טובות הנאה בדמות הטיית הסיקור התקשורתי בעניינם באופן חריג באתר וואלה בעד פעולות רגולטוריות הקשורות בתפקידו של נתניהו. לאור חשדות אלה אישר היועמ"ש מנדלבליט פתיחת חקירה נגד ראש הממשלה גם בתיק זה.
החקירה הגלויה בתיק 4000 החלה ביום ב-18 בפברואר 2018. במסגרת החקירה נחקרו מספר חשודים, בהם ראש הממשלה, רעייתו שרה ובני הזוג אלוביץ'. כמו כן, נחקרו בתיק עשרות רבות של עדים, מתחום התקשורת ומתחום הרגולציה, וכן עדים שהשתייכו למעגל המקורבים של נתניהו ורעייתו בתקופה הרלוונטית לחשדות. בנוסף, בוצע חיקור בארה"ב. במסגרת החקירה נתפסה מדיה דיגיטלית בהיקף משמעותי ונערכו מחקרי תקשורת לגורמים שונים. בתוך כך, נחתמו בתיק גם שני הסכמי עד מדינה: בחודש פברואר 2018 נחתם הסכם עד מדינה עם פילבר, וחודש לאחר מכן נחתם הסכם עד מדינה גם עם ניר חפץ, ששימש כיועץ התקשורת של נתניהו בתקופה הרלוונטית לחשדות.
מחומר החקירה בתיק 4000 עולה, בתמצית, כי נרקמה מערכת יחסים של "תן וקח" - בין אלוביץ' לבין נתניהו. לפי חומר החקירה, מצד אחד, אלוביץ' היטה לכאורה את הסיקור ב"וואלה" לטובת נתניהו, באופן חריג ביותר, זאת כדי שייטיב עמו ועם חברות שבשליטתו ובהן חברת בזק, ומצד שני, פעל נתניהו, תוך ניצול כוחו השלטוני והביצועי בתחום הרגולטורי, כדי להיטיב עם חברת בזק בתמורה להטיית הסיקור.
מכתב החשדות נגד נתניהו עולה כי ראש הממשלה דרש לכאורה בעצמו ובאמצעות מקורביו, באופן תדיר, פעמים רבות, הטייה של הסיקור באתר וואלה. אלוביץ' פעל רבות למימוש הדרישות שהתקבלו מנתניהו וסביבתו, באמצעות הנחיית אנשי האתר ובראשם מנכ"ל וואלה, אילן ישועה. "מדובר היה בהשתדלות חריגה ביותר בעבור נתניהו, ובהיענות חריגה לדרישותיו - מבחינה כמותית ואיכותית - אם בדרך של הענקת סיקור אוהד וחיובי, ואם בהסרה או עיכוב של סיקור בעל גוון ביקורתי, והכל באופן שמשרת את מטרותיו של נתניהו", כתב היועמ"ש.
"ואכן, במקביל, נתניהו, בכובעו כשר תקשורת וכראש הממשלה, אישר או היה מעורב באישור, של פעולות רגולטוריות משמעותיות ביותר הנוגעות לאלוביץ' ועסקיו שהיטיבו עימו בסכומי עתק", הוסיף מנדלבליט בכתב החשדות. "חומר הראיות מלמד כי כל הפעולות האלה נעשו מתוך רצון של נתניהו לספק תמורה לחברת בזק וחברות נוספות שהיו בשליטת אלוביץ' בעבור הטיית הסיקור בוואלה וביודעו שההיענות החריגה של אלוביץ' ניתנה לו מתוך ציפיה ומטרה שיפעיל את סמכויותיו השלטוניות לטובתו".
אל תפספסו את ועידת המשפיעים 2019! בואו לראות את נבחרת הכתבים המובילה בישראל במפגשים יוצאי דופן, פנים אל פנים עם האנשים המשפיעים במדינה >>> מהרו להירשם עוד היום