חיי קיבוץ בתוך העיר בשנות האלפיים: בשכונות מסוימות בארץ, בחרו התושבים לפתח חיי קהילה משותפת בהם השכנים עוזרים האחד לשני בגידול ילדים, יש אירועים ומסיבות משותפות והכל בלב העיר.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

בצהרון של ניר ברמת השרון, מספר הילדים משתנה כל יום, גם התפריט וגם הפעילויות. זה לא באמת צהרון, פשוט ניר לא עובד עכשיו. אז כל אם שאין לה סידור לילדים, יודעת שתמיד ניתן לבקש ממנו טובה.

אחרי השיעורים וארחות הצהריים אפשר לעבור לבית אחר. "את יכולה לגור בתוך וילה עם חצר מדהימה ולהיות לבד עם עצמך", מעידה מיכל זעירא המתגוררת ברחוב אלחנן ברמת השרון. "כאן הילדים יורדים למטה, יש אופניים מפוזרים על הדשא, הילדים משחקים, מציירים - זו שכונה אמיתית".

הסצנה הזאת מתרחשת כל יום ברחוב אלחנן שברמת השרון. 110 דירות שברובן גרים זוגות עם שניים או שלושה ילדים הפכו ל"קיבוץ אלחנן"- כך הם קוראים לעצמם. הם מצליחים לייצר בשנת 2013 שכנות כזאת, שעבור רבים היא כבר מזמן רק נחלת העבר.

בעידן שבו מדברים על ריחוק אפילו סגירות, על דור שלם שגדל בתוך הבתים, ברחוב אלחנן אף אחד לא ממהר לעלות הבייתה - כולם אוכלים ביחד בגינה.

יש להם גם מסיבות לגדולים וטיולים ופעילויות בחגים ומי שמרגיש שזה כבר יותר מדי, יכול תמיד לסגור את החלון ולהתנתק. מה עושה את ההבדל? האם זו הכימייה בין הדירים או שמא מספיקה חצר גדולה באמצע שהשכנים יוכלו להיפגש בה, אולי זאת ההבנה שבעולם הכה אינטנסיבי שלנו, הדרך היחידה לשרוד היא בעזרת מי שגר מעלינו או מתחתינו בדלת ממול.