גורמי הרווחה ברשויות המקומיות לוקים בטיפולם באלימות בין בני זוג, ולנפגעים לא ניתנים ההגנה והטיפול הנדרשים מהם - זו המסקנה העגומה העולה מדוח מבקר המדינה על הביקורת בשלטון המקומי שהגיש אחר הצהריים השופט בדימוס יוסף שפירא.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
"נמצאו ליקויים משמעותיים בפעולות משרד הרווחה והרשויות המקומיות ויש לראות דבר זה בחומרה", כותב שפירא בטרם הוא מגולל שורה ארוכה של כישלונות ומחדלים הכוללים חוסר היערכות מספק לטיפול בתופעות אלימות בתוך המשפחה במגזר הערבי וכן בקרב קהילות העולים בישראל.
ביולי 2010 הקים משרד הרווחה ועדה שעסקה בסיכון גבוה לנשים במגזר הערבי. קרוב לשנתיים לאחר הקמתה עדיין לא פורסמו מסקנותיה והמלצותיה. כמו כן, לא קיימים קורסי הכשרה לעובדים סוציאליים המטפלים במגזר הערבי. למעשה, בערים מעורבות "אין אף עובד סוציאלי ייעודי לאוכלוסייה זו".
טיפול לקוי באוכלוסיות העולים ובמגזר הערבי
חמור במיוחד המצב בעיריית רמלה, שם התקבלו בשנת 2011 251 פניות בדבר נשים שחוו אלימות מצד בן זוגן - מתוכן 37 מהמגזר הערבי. עם זאת, במרכז למניעת אלימות בעירייה לא מועסק עובד סוציאלי דובר ערבית, ולנשים שאינן דוברות עברית כלל הוצע לקבל טיפול באמצעות מתורגמן. טיפול זה הוגדר על ידי המבקר "לא אפקטיבי ואף עלול להזיק".
דוח המבקר מצביע על כך שהמרכזים למניעת אלימות ברשויות המקומיות שנבדקו לא קיימו פעולות הסברה בקרב כלל האוכלוסייה ובקרב אנשי מקצוע המעורבים בטיפול בה. במועד סיום הביקורת לא עודכנו נתונים בחוברות מידע בנושאי הגנה על נפגעות מאלימות בין-זוגית בערבית, רוסית ואמהרית. בין היתר חסר בחוברות מידע על 18 מרכזים חדשים למניעת אלימות שנפתחו מאז פורסמו החוברות לראשונה.
הרשויות המקומיות לא דאגו לפעילות חינוך והסברה קהילתיים בקרב קהילות עולים. כמו כן, בדוח על רצח נשים יוצאות אתיופיה משנת 2009 נכללו כמה המלצות שעד למועד סיום הביקורת לו יושמו ואף לא נבחנו דרכים ליישומן. כמו כן, מרבית הרשויות המקומיות שנבדקו לא פרסמו באתרי האינטרנט שלהן את האפשרות לקבל סיוע בתחום האלימות בין בני זוג ואף לא את דרכי יצירת הקשר הטלפונים עם המרכז למניעת אלימות. כמו כן, המשרד לקליטת עלייה קבע כי הכלי להערכת מסוכנות אינו מתאים "לקודים התרבותיים ולמאפיינים של קהילות המוצא של העולים מארצות חבר העמים ומאתיופיה".
מחצית מהנזקקות לא זכו לטיפול
ב-1998 החליטה הממשלה כי ועדה בין-משרדית תפעל כצוות בכיר קבוע לטיפול בבעיית האלימות במשפחה, אך מהדוח עולה כי הוועדה מתרכזת בבחינת מקרי רצח נשים בלבד ואינה פועלת ביתר התחומים. בדוח שפרסמה הוועדה בשנת הקמתה צוין כי אין ברשותה נתונים מסודרים על היקף נפגעי האלימות במשפחה ועל מאפייניהם, מה שמקשה על חלקות המשאבים - אך גם במועד הביקורת טרם נמצאו מערכות מידע ממוחשבות לניהול הנתונים בוועדה.
דוח המבקר מצביע גם על ליקויים בתכנית שפיתחו משרד החינוך ומשרד הרווחה לתלמידי החטיבות העליונות בבתי הספר. "במועד סיום הביקורת עדיין לא הושלמו תכניות המותאמות לבתי ספר מהמגזר הממלכתי-דתי ומגזר המיעוטים ולא הוכנה תכנית מותאמת למוסדות החינוך של המגזר החרדי", נכתב בדוח.
משנת 2004 ועד יולי 2011 נרצחו 94 נשים בידי בן זוגן. בכל מקרה שכזה בוחנת ועדה בין-משרדית את "המישקים בין המערכות המטפלות בנושא". עם זאת, רק באוגוסט 2011 הוצגו מסקנות והמלצות מסודרות בנושא, אך עד תום מועד הביקורת טרם התקיים דיון בנושא יישום ההמלצות. כמו כן, למעט בעיריית אשקלון, ליותר ממחצית מהנזקקות לטיפול בגין אלימות ברשויות המקומיות לא ניתן טיפול.
כשלים בתקשורת בין המשטרה לרשויות
חמור לא פחות שרבים מהדיווחים ששלחה המשטרה בנושאי אלימות במשפחה לא התקבלו ברשויות המקומיות ודיווחים אחרים הגיעו זמן רב לאחר קבלת התלונה. "מחדלים אלה עלולים לפגוע ביכולת גורמי הרווחה למנוע אלימות בין בני זוג, להגן על הנפגעים ולהעניק להם את הטיפול הדרוש". מבדיקת אופן הדיווח של שבע תחנות משטרה לגורמי הרווחה על נפגעות אלימות בין בני זוג נמצא כי הדיווחים נשלחו בפקס בלא שווידאו שהדיווח התקבל.
מבקר המדינה קובע כי על משרד הרווחה "לפעול לאלתר להקמת מאגר נתונים ממוחשב שיאפשר לנתח נתונים ולעדכן את מדיניות ההגנה על נפגעים מאלימות בין בני זוג". כמו כן קובע המבקר כי על משרד הרווחה לפעול לשיפור ההיערכות להפעלת תכנית לבני נוער, לעדכן את חוברות המידע המופצות ולקיים פעילויות "רב-שנתיות בהיקף נרחב בקרב אוכלוסיות העולים".
המבקר קורא למשרד הרווחה "לבחון מחדש את הטיפול בנפגעות מהמגזר הערבי ולהקצות למשימה זו עו"ס דוברי ערבית שיועדו והוכשרו לכך". עוד הוא קורא לפרסום אופן הפנייה למרכזים למניעת אלימות וכן לתיקון מיידי של "התקשורת הלקויה בין המשטרה לגורמי הרווחה המטפלים בנפגעים ברשויות המקומיות".
ליקויים משמעותיים בתחזוקת הכבישים
נושא נוסף שבו עוסק דוח מבקר המדינה הוא איכות תחזוקת הכבישים. מהדוח עולה כי "נמצאו ליקויים משמעותיים באופן הטיפול של הרשויות המקומיות ושל משרד הפנים" בנושא תחזוקת הדרכים הציבוריות שבתחומי הרשויות. מהדוח עולה כי בכל הרשויות שנבדקו "בוצעו עבודות לתחזוקת כבישים בחסר". כמו כן הייתה דחייה ממושכת של עבודות תחזוקה, שהובילה לפגיעה במצב הכבישים.
המבקר מציין כי לא נקבעו והוסדרו תכניות אב ותכניות ארוכות טווח לתחזוקת הכבישים וכי בפועל תכנית העבודה לתחזוקת הדרכים הציבוריות "נקבעת מדי שנה לאותה השנה ואינה מתבססת על תכנון ארוך-טווח". מהדוח עולה כי חלק מהרשויות משקיעות במשך שנים בעיקר ב"תחזוקת שבר" וכמעט שאינן משקיעות בתחזוקה מונעת. "הצטברות של מפגעים שלא טופלו לאורך זמן משפיעה על בטיחות התושבים, מגדילה את הוצאות התחזוקה של כלי הרכב, ואף מביאה לגידול בהוצאה הריאלית הכרוכה בתחזוקת הכבישים".
לא קיים סל שירותים נדרש ברשויות המקומיות
נושא מרכזי נוסף שבו עוסק דוח המבקר הוא "סל השירותים הנדרש ברשויות המקומיות". המבקר קובע כי "בדין הקיים לא נקבע סל שירותים מפורט שמחויבת הרשות המקומית לספק לתושביה, ואף לא נקבעה רמת השירותים המזערית שהיא מחויבת לספק בכל תחום ותחום" - דבר שעלול לגרום לחסרונם של שירותים או לפגום באיכותם.
המבקר מציין כי שלוש שנים לאחר שהממשלה קיבלה החלטה להקים רשות פנים-ממשלתית לבקרת רשויות מקומיות ולהערכתן - טרם ביצע משרד הפנים את ההחלטה. בדוח קורא המבקר לממשלה ובמיוחד למשרד הפנים לפעול לקידום הכנת סל שירותים שיבטיח אספקת שירותים מוניציפאליים לכלל תושבי ישראל "ברמה הבסיסית לכל הפחות". כמו כן ממליץ המבקר לשר הפנים להיעזר במודלים שבנו עיריות ירושלים, חולון, רעננה ותל אביב-יפו.