כשמדובר בירושלים, אין לדעת מה יקרה מחר בבוקר. חרדים מול חילונים, יהודים מול ערבים ועוד אינסוף קונפליקטים המבעבעים מעל ומתחת לפני השטח. לאחרונה נעשה ניסיון לדמיין איך תיראה ירושלים בעוד מאה שנה במסגרת תחרות בין קולנוענים צעירים. לתחרות הוגשו התרחישים הכי פרועים לגבי עתידה של העיר, או אולי - הכי ריאליים.
בירושלים של שנת 2111, תוכלו להשתמש במעלית תת קרקעית על מנת לחצות את הכביש, תגיעו לכותל ברחפות זעירות ותזכו לראות את בית המקדש השלישי. על פי תרחיש של דוד גידלי, אחד המתמודדים, כל מגזר בעיר יגור תחת כיפה ברובע נפרד, כאשר דורות גדלים מבלי לדרוך ברובע הסמוך. "זו סוג של אמירה חברתית", אומר גידלי, "על מה שקורה כבר כרגע בירושלים, בישראל ובעולם".
על פי התרחיש של המתמודד ליאור גלר, סטודנט לקולנוע מלוס אנג'לס, מרדף של חייל אחרי מחבל מתאבד בעיר העתיקה, יסתיים בכותל המערבי, כאשר בפני שניהם יעמוד פולש מהחלל החיצון. האויב המשותף יכפה עליהם לשתף פעולה אחד עם השני.
"הסרטים האלה חוזים את העתיד"
יורם הניג, מנהל המיזם לקולנוע ברשות לפיתוח ירושלים מביע אמון רב בחזיונות של המתמודדים בתחרות, אומר כי "בתחילת המאה ה-20, הסרט של האחים לומייר על מסע אל הירח נראה טיפשי מאוד. אבל חמישים שנה לאחר מכן, הפנטזיה הזו הפכה למציאות", הוא מספר. "הסרטים האלה חוזים עתידות".
גרסתה של המתמודדת שרה מיכאלי, סטודנטית לעיצוב גראפי רואה דווקא בהתמסחרות כאויב האמיתי של ירושלים. מיכאלי חוששת שבעוד 100 שנים הפרסומות ישתלטו על כל פינה בעיר: "לדעתי לא הכל צריך להיות למכירה", אומרת מיכאלי, "יש אתרים וסמלים קדושים שצריכים להישאר כמו שהם".
על תומכי התחרות נמנה גם ראש עיריית ירושלים ניר ברקת, אשר מעודד יצירה קולנועית בירושלים. על החזון האישי שלו לירושלים של עוד מאה שנה הוא מספר: "אני מניח שירושלים תהיה שילוב חכם בין ישן לחדש", הוא מספר בהתלהבות, "זו תהיה עיר פתוחה יותר, שמאפשרת לאנשים מכל העולם להגיע אליה". ברקת אף ציין כי לדעתו, בעוד מאה שנה, יחיו תושבי העיר זה לצד זה בהרמוניה. אולי דווקא זה התסריט הבדיוני מכולם.