"אני מגיעה למקווה ויודעת מה יקרה. אני מבקשת מהבלנית לטבול לבד, והיא לא מסכימה", כך מתארת אמונה קליין בר-נוי את החוויה השכיחה שלה במקווה, כשהבלנית מבקשת להשגיח עליה בשעה שהיא טובלת עירומה במים. ההלכה המקובלת ברבנות הראשית היא שיש צורך בנוכחות כזו, שתוודא כי האישה קיימה טבילה מלאה - בלעדיה, אין לטבילה תוקף.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

יש בהלכה דעות שמאפשרות בדיעבד טבילה גם בלי השגחה, שקליין בר-נוי ושותפותיה למאבק מבקשות להסתמך עליהן. הרב יובל שרלו, אף שאינו תומך בהן, מכיר בכך: "המקוואות הן משאב ציבורי וצריך להניח לכל אחד לעשות מה שהוא רוצה", אומר נציג ארגון "צהר". "את עמדתי, שצריך לטבול על פי השולחן ערוך, אנסה לממש לא באמצעות הכוח השלטוני", מוסיף שרלו.

ביצע מעשי סדום בקטינים במקווה
מקווה טהרה | צילום: תמר הירדני

העובדה שהתפיסה השמרנית יותר, בהובלת הרבנות, היא זו ששולטת במקוואות, מובילה את המתנגדות למדיניות השולטת לעתור לבג"ץ. "אני נאבקת בגלל שהיהדות חשובה לי ואני מרגישה שגורמים ממסדיים הופכים אותה למשהו שנוא ומתועב", מסבירה קליין בר-נוי. הוויכוח ההלכתי, שמשפיע על מאות אלפי נשים בישראל - בהן כל אישה שרוצה להתחתן על פי חוק ברבנות - צפוי להגיע להכרעת בית המשפט בעוד שלושה חודשים. המגמה המסתמנת, כך או אחרת, היא שיותר ויותר ויכוחים הלכתיים יוכרעו במקום הזה בעתיד.

בעמותת "עתים", שיזמה והגישה את בג"ץ המקוואות יחד עם נשים שנפגעו מתהליך הטבילה, התייחסו למצב כיום. "עמותת 'עתים' מייצגת עשרות נשים שנפגעות מההתנהלות הממסד הדתי במקוואות, החל מגביית אגרות מעל המותר, דרך פגיעה בצנעת הפרט ועד להתערבות בוטה בדרכי הטבילה", נמסר מהעמותה. "'בג"ץ המקוואות של עתים' נועד לאפשר לכל אישה לטבול על פי מנהגה ולבלום את רמיסת זכויותיהן של נשים, שסך הכול ביקשו לקיים מצווה בטהרה".