הקרבות מונגשים במפות אינטראקטיביות (צילום: לעמ / קלוגר זולטן)
הקרבות מונגשים במפות אינטראקטיביות | צילום: לעמ / קלוגר זולטן

קרבות מלחמת העצמאות הם זיכרון רחוק עבור זקני ארצנו, ועבור רבים אחרים מדובר בהיסטוריה "עתיקה" ממנה זוכרים פרטים מעטים: הנפת דגל הדיו באילת, כיבוש הגליל והקרבות בדרך לירושלים - בלטרון ובשער הגיא. אבל קרבות המלחמה ההיא היו כמעט בכל מקום במדינה הקטנה שרק נולדה, יש לשער שגם לא רחוק מהמקום שבו אתם גרים היום התרחש קרב.

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו

האתר "מפת אתרי מלחמת העצמאות" שואף להנגיש את מאורעות המלחמה בצורה גרפית ברורה ומעניינת - מפות אינטראקטיביות שמציגות את הקרבות ואת היישובים החשובים שהוקמו באותם מקומות ברבות הימים. האתר מאפשר, למשל, חיפוש קרבות לפי שם המקום כיום.

חיפוש הביטוי "מחלף גהה" הוביל אותנו לפיגוע הלאומי בפרדס אבו לבן, שאירע כבר באוגוסט 1947 - עוד לפני כ"ט בנובמבר. באותה מתקפת טרור שאירעה במועדון "גן הוואי" נרצח בעל המקום ו-4 יהודים ששהו במתחם - והאירוע הלהיט את הרוחות ביישוב העברי.

כך תחפשו את הקרב ליד הבית (צילום: צילום מסך)
כך תחפשו את הקרב ליד הבית | צילום: צילום מסך

אירוע נוסף שמופיע במפות באתר הוא הקרב על אפעל בדצמבר 1947 - כיום בשטח רמת גן: במתקפה הראשונה על יישוב כפרי במלחמת העצמאות, ימים ספורים לאחר הכרת האו"ם בתכנית החלוקה, כ-150 חמושים מאזור יפו ובקעת אונו ניסו לתקוף את קיבוץ אפעל ונהדפו על ידי מגיני היישוב ופלוגת תגבור מכפר אז"ר בקרב בלימה, שנערך סמוך למחלף בית החולים שיבא (תל השומר) כיום ובמרחק לא רב מהספארי של רמת גן.

זירת הקרב ליד שיבא והספארי
זירת הקרב ליד שיבא והספארי | צילום:

האתר עדיין בשלבי הקמה, ועל רוב הקרבות המידע עדיין חלקי. לעומת זאת, הדף על כיבוש בית הנג'אדה בחיפה מהווה את המודל שניצב בעיני רוחם של מפתחי האתר: העמוד כולל פרטים רבים על הקרב, מידע על הנפגעים, תמונות, מפות, עדויות לוחמים וגם סרטון של חנוכת האנדרטה לחללים. במקום בו נערך הקרב ניצב כיום רחוב הגיבורים בחיפה, סמוך לצומת הצ'ק פוסט.

אנשי האתר מקווים כבר השנה להעלות מידע מלא ומפורט על כל אחד מ-1,600 הקרבות והמבצעים המפורטים בו - מפשיטות קצרות ועד מאמצי בלימה או מתקפות משמעותיות. "כרגע מדובר ברוב המקרים במעין 'תעודת זהות' לקרב", הסביר ד"ר נעם אבן מ"הצוות הדידקטי" שמפעיל את האתר.

הסימונים שמופיעים על המפות שורטטו ב-1954 על ידי מחלקת ההיסטוריה של צה"ל, שתיעדה את הקרבות הרבים: המפות נשמרו במשך השנים ביד טבנקין וב-2010 התקבל אישור מצה"ל להשתמש במפות ולהעלות אותם לרשת. בפרויקט משותף של המרכז לחקר כוח המגן, יד יצחק בן צבי ופרויקט "ציוני דרך" במשרד ראש הממשלה הועלו המפות לאתר, לאחר עבודה משותפת עם החוקרים ששרטטו את המפה יותר מחמישה עשורים לפני כן - פרופסור יהושע בן אריה ודוקטור מרדכי בר-און.

השנה יורחב המידע באתר (צילום: לעמ / קלוגר זולטן)
השנה יורחב המידע באתר | צילום: לעמ / קלוגר זולטן

"להכיר את נקודות הציון בסיפור המדינה"

"התהליך נולד מגילוי המפה והאישור להשתמש בה", ציין ד"ר אבן. "המיקום, התאריך, התוצאה והיחידה - הכל היה מפורט ומדויק. נעשתה דיגיטציה של הכל והמידע הועלה לאתר של מיפוי ישראל. לאחר מכן נכנס לתמונה פרויקט 'ציוני דרך' במשרד ראש הממשלה שאהב את ההצעה שלנו". יוצרי האתר, שעדיין נמצא בשלבי הקמה, ציינו כי "בבסיס האתר עומדת מפת הנקודות של צה"ל, והוא עתיד להתפתח כמרכז מידע שיאפשר לגולשים לבקר באתרים ולהכיר את נקודות הציון בסיפור המדינה".

כאמור, השנה - בכפוף לתקציב שייאסף לפרויקט, המטרה היא לעבות את הערכים הקיימים בתוכן - עדויות לוחמים, תמונות וסרטונים מהעבר וגם מההווה וכן מועדי האזכרות והטקסים לציון הקרבות והמבצעים. "המחשבה היא לחבר את כל הסרטונים שאפשר למצוא על אותו קרב - יש היום הרבה מידע שנגיש ברשת", ציין ד"ר אבן, שחבר בצוות האתר כבר כארבע שנים.

"מצאנו שהרשיום היה מפורש ומדויק" (צילום: לעמ / קלוגר זולטן)
"מצאנו שהרשיום היה מפורש ומדויק" | צילום: לעמ / קלוגר זולטן

על מעורבותו של מרדכי בר-און ששרטט את המפות בשנות ה-50 והשתתף בפרוייקט אמר אבן: "אני מניח שהוא לא ציפה אז שיום אחד הכל יעלה לרשת. אין ספק שללא היסטוריון בכיר, זה היה הופך את העסק ליותר מורכב".