מחאת עובדי כיל בשלושת החודשים האחרונים חשפה את עומקו האמיתי של משבר התעסוקה בדרום, שם עוסקים התושבים בהישרדות קיומית על בסיס יומיומי כשהאופטימיות כלל לא נראית באופק. "צריכים לסגור את העיר עד שיסדרו כאן את הכל", אומר אחד התושבים. "אנחנו לא סתם עיר. אנחנו לב המדינה".

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

אם בתל אביב בתי קפה מלאים הם סימן לשגשוג, בדימונה מדובר בסממן בולט למשבר שפוקד את העיר. את סניף ארומה המקומי פוקדים בשלושת החודשים האחרונים עובדי כיל, שסיפורם מבוסס על תמצית סיפורה של העיר דימונה כולה במאבקה על הפרנסה.

תושבי בעיר כבר התרגלו למקצבים שבהם נזכרים אחיהם ממדינת תל אביב ואזור המרכז. תזכורות שמגיעות לרוב בעקבות מערכה כלכלית או מערכה ביטחונית בעזה, כשמכל מקום ההקשר הוא שלילי. "צריך לסגור את העיר, אבל לא ליום אחד", אומר אחד המקומיים, לשעבר מנהל בכיל. "צריכים לסגור אותה עד שיסדרו כאן את הכל. דימונה היא לא סתם עיר בדרך לאילת. דימונה היא הלב של המדינה הזו".

את האשמה ואת האחריות למצבם מפנים התושבים דווקא לעבר מי שהם בעצמם תרמו רבות למען משרתו. לפחות 42% מתושבי העיר הצביעו "מחל" בבחירות האחרונות, מה שלנוכח האירועים האחרונים עוטף אותם בארשת של בושה. "ראש העיר פה ליכודניק, אבל את ביבי כלום לא מעניין חוץ מהכיסא שלו", מוחה אחד התושבים, בעוד שאחרים מתקשים עדיין להסביר כיצד נרתמו כולם לקידום מעמדו של המנהיג שלא תרם להם דבר בתמורה. "גם אנתרופולוגים חוקרים את העניין הזה", אומר אייל כהן המתגורר בדימונה. "אי אפשר להבין פסיכולוגיה של ליכודניקים, אי אפשר להסביר מה מניע אותם".

רבים מהתושבים משוכנעים כי נתניהו יכול היה לפתור את המשבר בשיחת טלפון - לו רק רצה בכך. כל עוד הם ממתינים לטלפון שמאחר להגיע, עיניהם נשואות לעבר לשכתו של ראש העירייה, איש ליכוד בעצמו. "אם תהיה החלטת ממשלה – ואני מקווה שממהלך שכזה יצא רק טוב – צריכים להביא תעשייה הולמת", אומר בני ביטון. "ולא בשכר מינימום, אלא הייטק. יש כאן נוער טוב ואנשים איכותיים. בדברים אחרים כן הבינו ועובדה שראש הממשלה קיבל החלטה אסטרטגית והעביר את כל הבה"דים לפה".

ויש גם את הילדים, את בני הדור הצעיר, אלה שעוזבים את העיר בעקבות הפרנסה ומבקשים לעצמם גורל אחר בניסיון לשבור את הכרוניקה הזו של האבטלה. רבים מהם חוזרים לעיר בסופו של דבר ונשאבים גם הם אל המעגל האינסופי הזה, שבינתיים לא נראה שאפשר לעצור.