משה ארנס הלך הבוקר (שני) לעולמו בביתו והוא בן 93. ארנס כיהן כשר הביטחון במשך לא פחות משלוש כהונות, תחת ארבע ממשלות, ונחשב לשר הביטחון ה"אזרחי" מהמוצלחים שהיו לישראל, לצד אישים כמו שמעון פרס ולוי אשכול. בנוסף כיהן כשר החוץ, שגריר ישראל בארה"ב וחבר כנסת במשך שש כנסות.
כל העדכונים על הבחירות - הצטרפו לטלגרם של החדשות
חבר הכנסת ד"ר נחמן שי הודיע בשם המשפחה על מותו של ארנס ז"ל: "משה ארנס, שר הביטחון לשעבר, הלך הבוקר לעולמו. בן 93 היה במותו. משה ארנס נפטר בביתו שבסביון מוקף בבני משפחתו. בעבר שימש ארנס שלוש פעמים כשר ביטחון, שגריר ישראל בארה"ב, יו"ר ועדת חוץ וביטחון ובתפקידים ציבוריים רבים אחרים. על מועד הלווייתו וסידורי הלוויה תבוא הודעה בהקדם".
נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין מסר: "מישה היה ממנהיגיה החשובים של תנועת החירות. איש ההדר שלא חשש מפני תגר. מישה היה משרי הביטחון המעולים של מדינת ישראל. לא מצביא ולא גנרל, פשוט למדן מסור ששקד יום וליל למען ביטחון מדינת ישראל ואזרחיה". הנשיא הוסיף כי "מישה פעל בגבורה, בנחישות, באהבה אין קץ למולדת שלנו, בהדר ובאצילות בית"רית ונדמה כי המצפן הפנימי והחזון הציוני היו אלו שהוליכו אותו בכל אשר הלך. יהי זכרו ברוך".
גם ראש הממשלה נתניהו הביע את תנחומיו. "רעייתי שרה ואני מבכים מרה את פטירתו של אהוב נפשנו, משה ארנס ז"ל", מסר. "מישה, מורי ורבי, היה תלמיד מובהק של זאב ז'בוטינסקי. במסגרת זו הוא הכיר את אבי שנכח בחתונתו עם רעייתו היקרה מיוריאל. מאז נרקם קשר עמוק בין משפחותינו".
"לפני כמה שבועות ביקרתי את מישה בביתו", הוסיף ראש הממשלה. "הוא היה צלול כתמיד, חד כתער, מופלא בהדרו ובאצילות נפשו, דמות מופת. לא היה פטריוט גדול ממנו. תרומתו העצומה של משה ארנס לעמנו ולמדינתנו תיזכר לעד. היה שלום מישה, נעמת לי מאוד. אהבתיך כאהבת בן את אביו".
ארנס נולד בדצמבר 1925 בליטא, ומשפחתו הצליחה להגר לארה"ב ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה, במהלכה נרצח רובה המוחלט של יהודי ליטא. הוא התגייס ושירת כחייל בצבא ארה"ב במהלך מלחמת העולם השנייה, ועלה לארץ עם קום המדינה. הוא נחשב לאחד מעמודי התווך של התעשייה האווירית בישראל, מהנדס אווירונאוטיקה בהשכלתו, וכיהן כסמנכ"ל החברה במשך תשע שנים. עמדותיו הפוליטיות של ארנס היו תמיד מזוהות עם הליכוד, והוא נבחר לכנסת לראשונה בשנת 1973 וכיהן כח"כ במשך לא פחות מ-17 שנים.
שר הביטחון הראשון שלא הגיב לירי טילים על ישראל
ראש הממשלה מנחם בגין בחר בו לשמש כשגריר ישראל בוושינגטון, אך לאחר פרשת הטבח בסברה ושתילה והדחתו של שר הביטחון אריאל שרון מחליפו של בגין, יצחק שמיר, החליט למנות את ארנס לשר הביטחון. הוא כיהן בתפקיד במשך שנתיים, עד הקמת ממשלת האחדות ב-1984 והצליח במהלך כהונתו לצמצם את אבידות צה"ל במהלך מלחמת לבנון, שהייתה בשיאה. לאחר הקמת ממשלת האחדות יצחק רבין מונה לשר הביטחון במקומו (והוא כיהן כשר בלי תיק). בממשלת האחדות השנייה מונה ארנס לשר החוץ, ולאחר "התרגיל המסריח" ב-1990 מונה שוב לתפקיד שר הביטחון.
עם פרוץ מלחמת המפרץ, משה ארנס עמד בראש השרים שהתנגדו לתקיפה צבאית של עירק גם לאחר ירי טילי סקאד לישראל במהלך המלחמה. בסופו של דבר הוא היה זה שהצליח לשכנע את ראש הממשלה שמיר שלא להגיב, בניגוד מוחלט לדעת הקהל הישראלית ותוך קריאות בלתי פוסקות בליכוד, מפלגת השלטון, לתקוף את סדאם חוסיין.
איש ימין עד יומו האחרון
ארנס נחשב מקורב מאוד לראש הממשלה שמיר, ולקראת בחירות 1992, כששמיר היה בן 77, היה ברור שהוא רואה בו את יורשו. לאחר ההפסד של הליכוד בראשות שמיר ארנס החליט לפרוש מהחיים הפוליטיים. בתחילת 1999 פיטר ראש הממשלה נתניהו את יצחק מרדכי מתפקיד שר הביטחון, והוא החליט למנות את ארנס לתפקיד, בפעם השלישית. ארנס כיהן בתפקידו עד אחרי ההפסד של הליכוד בבחירות שנערכו באותה שנה.
בבחירות המקדימות שערך הליכוד ב-1999 הגיע ארנס למקום ה-26 בלבד, אך באמצעות שינוי מסוים בתקנון הוא "הוקפץ" 10 מקומות ונבחר לכנסת ה-15. לקראת בחירות 2003, בגיל 78, פרש ארנס סופית מהחיים הפוליטיים. אחרי פרישתו הוא התראיין וכתב רבות על נושאים אקטואליים, כשבין השאר הוא כתב טורי דעה בעיתון 'הארץ' באופן קבוע.
משה ארנס ייזכר קודם כל כאיש ימין מובהק, מי שהצביע נגד הסכם השלום עם מצרים, התנגד לתכנית ההתנתקות ולא הסכים לנוסחת 'שתי מדינות לשתי עמים' עד יומו האחרון, למרות שחלק מעמיתיו בליכוד שינו את עמדותיהם עם השנים. ארנס היה הרוח החיה מאחורי פרויקט הלביא, מטוס הקרב של התעשייה האווירית, והוא התפטר מהממשלה לאחר שהוחלט לבטל את הפרויקט. בשנת 1971 זכה בפרס ביטחון ישראל על פעולתו בתעשייה האווירית.