העסק המשפחתי של טלי ובעלה שלמה, חנות הצילום קטנה במרכז המסחרי ביוקנעם, נפתחה מחדש רק לפני כמה חודשים. בין בני הזוג פער של 20 שנה בגיל, אבל היא לא תיארה שכבר עכשיו הוא יהפוך להיות סיעודי - שלמה נכנס לניתוח להסרת גידול בראשו, וקם עם אובדן כמעט מוחלט של היכולות הגופניות והמוחיות שלו, אחרי חודשים בשיקום בבית החולים הם חזרו הביתה וכדי שטלי תוכל לחזור ולהציל את העסק הם הבינו שהם חייבים עזרה - עובד זר.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
כשמגיעים לשלב של העסקת העובד עוברים דרך תאגיד הסיעוד, זה שאחראי על הבאתו ארצה והתיווך למשפחה - שם מציגים מראש תמונה לא מאוד מדויקת. לפי הנהלים הברורים, לצד התשלום החודשי ניתן לגבות דמי תיווך של עד 2,000 שקלים באופן חד פעמי עבור הבאת העובד הזר, אך אם הוא עוזב תוך פחות משנה נקבע כי " תשיב הלשכה למטופל החזר יחסי מתוך הסכום של עד 2,000 ששולם על ידי המטופל".
טלי מצאה עובדת ושילמה את הסכום, אבל אחרי תקופה קצרה העובדת עזבה. טלי זכרה שמגיע לה בחזרה את מרבית דמי ההשמה שהיא שילמה - וניסתה להשיג את הכסף בחזרה. "זה היה מירוץ, מירוץ מטורף", היא מתארת. "כל הזמן אומרים לי 'זה בטיפול, שבוע הבא זה יופקד לך'".
גם יוסי הכיר את הנוהל, אחרי שלא הצליחו למצוא עובדת אחרת במהירות במקום זו שעזבה אחרי 3 חודשים בלבד, הוא אמר לאמו שכדאי לעבור לתאגיד אחר ולקבל את הכסף בחזרה. "אמי ביקשה לבטל את המנוי ולסגור את התיק, את התשלום ודמי ההשמה הם לא השיבו", הוא מתאר.
ברגע האמת לוקח לכסף הרבה מאוד זמן, אם בכלל, לחזור למשפחה. כבר בשלב הראשוני הם כמובן לא מזכירים את הנוהל והמטרה ברורה - לא להחזיר את הכסף בסוף, כדי שגם לא נעבור לחברה אחרת ונמשיך לשלם להם. קרובי משפחה של הקשישים מתארים את המצב יותר כבני ערובה, אם תרצו תעזבו - אבל לא תראו את הכסף.
בתוך כל הקושי של הטיפול הסיעודי בהורים וקרובי המשפחה המבוגרים רבים מתייאשים - גם אם הם יודעים שהם יכולים לקבל את הכסף בחזרה אין להם את הכוחות הנפשיים, תוך כדי ההליך, לרדוף אחרי הכסף שנבלע בעלויות האדירות והוצאות הטיפול. ומי שמרוויח הם התאגידים.