ישראלים ממוצא מזרחי תורמים פחות מח עצם מאשר ישראלים ממוצא אשכנזי - כך עולה מנתוני ארגון "עזר מציון" המנהל את מאגר מח העצם של ישראל. לפי הנתונים שהתפרסמו היום, ייצוג יוצאי עירק, תימן, גיאורגיה, קווקז ואתיופיה מהווים 7.2% בלבד מכלל מאגר מח העצם הלאומי.
בעקבות המחסור בתורמי מח עצם מזרחיים, החליטו ב"עזר מציון" לצאת במבצע התרמה עדתי ראשון מסוגו בישראל. ביום חמישי 31 במאי ייצאו מתנדבי הארגון למרכזי קניות ברחבי הארץ ויבקשו מעוברים ושבים ממוצא מזרחי לתרום דוגמת מח עצם ולהצטרף למאגר הלאומי.
במוקד מבצע ההתרמה נמצאים ארבעה חולים שטרם נמצאה עבורם תרומת מח עצם: חנית אלבז (32), חולה בלוקמיה תושבת רחובות ממוצא תימני ואמא ל-3 ילדים; יוסף קרכילי (54) ממוצא גיאורגי, חולה גם הוא בלוקמיה, אב ל-2 ילדים מחולון; ניסים מושיוב (48) ממוצא בוכרי, חולה בלימפומה, תושב פתח תקווה, נשוי ואב ל- 2 ילדים; ודן חרדון (38) ממוצא עירקי, חולה בלוקמיה המתגורר בניו יורק.
יותר מזרחים - יותר שורדים
ההחלטה של "עזר מציון" לפתוח במבצע התרמה ממוקד עבור יוצאי עדות המזרח צפוי לסייע לעוד עשרות חולים מזרחיים שזקוקים לתרומת מח עצם. בארגון מציינים כי הסיכוי לקבלת תרומה עולה באופן משמעותי כאשר החולה והתורם הינם בעלי רקע גנטי משותף, המתקיים בדרך כלל בקרב בני עמו ועדתו של החולה.
הסיבה לכך היא שאוכלוסיות שונות ממוצאים אתניים דומים חיו במהלך הדורות בקהילות סגורות ובכך שימרו את הדמיון הגנטי בין פרטיהם. לכן, ככל שלקבוצה אתנית מסוימת יהיה ייצוג גדול יותר במאגר - כך יגדל הסיכוי למצוא תורם מתאים לחולים מקרב קבוצה אתנית זו.
"מדובר במבצע חשוב מאין כמותו", אומרת ד"ר ברכה זיסר, מנהלת מאגר מח העצם הלאומי של עזר מציון. "אירוע ההתרמה עשוי להציל נפשות רבות. מצאנו כי קיים חשש מתרומת מח עצם בעדות הללו אשר מובלי לכך שאין כמעט תורמים פוטנציאלים שלהם במאגר. בשל כך, נוצר מצב בו חולים שזקוקים להשתלת מח עצם מתים בהמתינם לתורם מתאים".
"תרומת מח עצם נעשית כיום מווריד שביד, תהליך הדומה לתרומת דם ונמשך כ-4 שעות בלבד", הוסיפה. "אני קוראת לבני הקהילות העירקיות, תימניות, גיאורגיות, בוכריות, קווקזיות, כורדיות והאתיופיות לבוא, להיבדק ולהציל חיי אדם".