בישראל של היום עדיין מתהלכים בינינו אנשים שבילדותם זכו לרוות משירתה ציפור החוחית, אבל כבר שנים שלא רואים ולא שומעים אותה.
היא נפלה במלכודות של אנשים שביקשו לכלוא אותה ונעלמה כליל מרוב האזורים בארץ. כעת, המחסום האחרון בפני הכחדתה המוחלטת הוא אריה קלר, ראש אגף מניעת סחר בבעלי חיים ברשות הטבע והגנים.
יש לו רשת של "שטינקרים" שמדווחים לו על משפחת פשע שקנתה קוף חדש, על אספן שמכר נחש נדיר ועל עופר צעיר שנחטף לשטחים וזקוק לחילוץ.
המסחר האסור בחוחיות מתרכז בעיקר במזרח ירושלים. הביקוש במגזר גבוה וגם שיעור ההברחות מכאן למדינות ערב. קלר מנהל אחרי הסוחרים מאבק עיקש ועושה כל שביכולתו כדי לחלץ את הגוזלים והציפורים מציפורני הציידים.
פעם בשבועיים יש לקלר בוקר נפלא, אחרי שהצליח להציל כמה מהציפורים. בכלוב הגדול בגינה שלו הוא מחזיק את כל החוחיות שהחרים, שם הן מחזקות את שרירי התעופה עד ליום שבו יהיו מוכנות לשוב אל החופש בטבע.
אם יום אחד תשמעו סתם כך ליד הבית את שירת החוחית, "לק-לק-לק-סלללללה-פיסריה", תדעו שזה בזכות קלר – האיש עם עור התנין, הפה המלוכלך והלב הרגיש.