אף אחד כמובן לא התלונן, אבל בשבועות האחרונים נהנים תושבי ישראל משקיעות רומנטיות וארוכות מהרגיל. השמיים נצבעים אדום-סגול, במה שלגמרי לא מאפיין את הקיץ. מי שקדיש תשומת לב רבה יוכל להבחין באופק הולך ומחשיך באיטיות - מה שמרמז על הגורם ל"פרץ" הרומנטיקה בשמיים שלנו: פעילות וולקנית של הרי געש.
בדרך כלל, הלחות האופיינית לקיץ מתרכזת בשכבות הנמוכות של האטמוספירה, סמוך לקרקע, וגורמת לשקיעה להיראות זריזה וכהה יותר - לפעמים עד כדי כך שנראה שהשמיים נצבעים שחור. בניגוד לכך, מה שבולט בשבועות האחרונים הוא בעיקר השכבה בעלת הצבע האדום העז שמציפה את המרום.
המקור לכל היופי הזה הוא לא אחר מאשר מה שאיים לשבש את התחבורה האווירית - גם אצלנו: אבק דקיק מהתפרצויות געשיות תכופות, דוגמת אלה שהתרחשו לפני כשלושה שבועות באריתריאה, מילאו את האטמוספירה בפירורים וגפרית דו-חמצנית שנלכדו בשכבות גבוהות מאוד של האטמוספירה.
מה שמתרחש למעשה לנגד עינינו בזמן השקיעה הוא תוצאת ההיתקלות באותם חלקיקים וולקניים של קרני השמש בעלות אורכי גל ארוכים - מה שגורם להיווצרות צבע כתום-אדום. המפגש בין שני הגורמים מביא את החלקיקים להידלק באור הייחודי שנראה כשגלי האור חוזרים לעיני המתבונן.
האבק לא מסוכן, השקיעות לא ימהרו לחלוף
בשל גובהה הרב של שכבת האטמוספירה שבה נלכד האבק הוולקני, לא משפיעות תופעות מזג האוויר השונות על הימצאותו והוא יכול להישאר שם באין מפריע לאורך חודשים רבים. אם כך אכן יהיה, תמשיך קרינת שמש לחדור אל תוך אותו המעטה גם הרבה אחרי השקיעה, ואנו נזכה להביט אל הים באווירה רומנטית עוד זמן מה.
למי שניבהל מעצם נביעתה של התופעה מאבק, יש להדגיש שגובהו הרב אינו מאפשר לו להוות סכנה כלשהי לסובלים מקוצר נשימה או מאלרגיות שונות. נזק שלמרות זאת עלול להיגרם הוא לשכבת האוזון, בשל קרבת החומר הגופריתי אליה.
המחזה היפה בשמיים אינו תופעה חד-פעמית, והיא פקדה את מחוזותינו גם ביוני 1991 - אחרי שהר געש בפיליפינים התפרץ בעוצמה אדירה ומילא את מעלה האטמוספירה בחומר גופריתי דומה לזה שנמצא בה כעת. באותה השנה נלכד האבק שם לאורך חודשים רבים וריכוזו אף הביא לירידת רמת קרינת השמש ולהתקררות הטמפרטורה ברחבי העולם בכחצי מעלה. שקיעות אדומות מרהיבות נצפו בחצי הכדור הצפוני אף עד שנה לאחר מכן.