במותו הציל חיים. לי חסין ז"ל (צילום: אדיבות המשפחה)
במותו הציל חיים. לי חסין ז"ל | צילום: אדיבות המשפחה

נולדו מחדש: חייהם של שישה בני אדם ניצלו במהלך חול המועד, בזכות תרומת איבריו של לי חסין ז"ל, לוחם תותחנים בן 19, שנפטר בעקבות גידול שפיר שהתפשט במוחו. מותו של חסין נקבע לפני ימים אחדים, ומשפחתו הסכימה לתרום את איבריו.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

בבית החולים בילינסון קיבלו את ליבו, שתי ריאותיו ואת הכבד של לי, בכדי להשתיל אותם בגופם של שלושה בני אדם המאושפזים בבית החולים. אונת הכבד של לי הושתלה בילד בן 5 המאושפז בשניידר. כליה אחת שלו הושתלה בגופה של צעירה בת 18 המאושפזת בשניידר וכליה אחרת הועברה לאישה בת 45 המאושפזת בבית החולים רמב"ם.

אימו של לי, חלי, תיארה את בנה כילד מבריק. "הוא היה מאוד מוצלח בלימודים", היא אמרה לחדשות 2 Online. "הכל אצלו היה מאיות. המורה שלו שביקרה אותנו אתמול אמרה עליו ש'ילד כזה יש אחד בדור'. כעת אני לומדת מהסיפורים של חבריו כמה העריכו והעריצו אותו".

חלי מספרת שגם לאחר גיוסו המשיך לי להצטיין: "הוא היה מהמובילים בפלוגה שלו. ילד בריא וחזק פיזית. המפקדים שלו סיפרו לנו שלי היה זה שמשך את יתר החברים קדימה במסעות".

במהלך שירותו הצבאי החל הגידול להתפשט בראשו של לי ולכרסם במוחו החריף. "אחרי הטירונות התחלנו להבחין שההליכה שלו משתבשת", תיארה אמו. "הוא היה מתבלבל לא מעט ושוכח דברים. בגלל הפיזור שלו הוא קיבל הרבה ריתוקים לבסיס ולנו היה קשה להבחין בהידרדרות שלו".

המפקד ביקש מלי סליחה על כל הריתוקים

אין תמונה
כרטיס אדי

בשיחה עמה הדגישה חלי כי אין בה כעס על הצבא: "אף אחד לא יכול היה לדעת מה קורה בתוך הראש שלו. כשלי כבר היה בתרדמת המפקד שלו הגיע לבית החולים ובעיניים דומעות ביקש מעל מיטתו סליחה על הריתוקים".

חלי מתארת כי ביום כיפור כבר לא ניתן היה להתעלם מנורות האזהרה שנדלקו. "קבעתי לאסוף אותו בשעה ארבע וחצי וכשהגעתי הוא לא זכר כלל שאני אמורה לבוא. הסעתי אותו לרכבת ואחרי שהוא עלה עליה גילינו שבמהלך החג הוא נפל. התקשרתי לבעלי ואמרתי לו שאני מודאגת מהמצב של לי. בעלי טלפן ללי והפציר בו לרדת מיד מהרכבת ולקחנו אותו למיון. בסי-טי שעשו לו ראו בבירור את הגידול".

למחרת נכנס לי לניתוח ראש. 16 שעות ניתחו הרופאים את לי. אמו מספרת שכשהרופא יצא מחדר הניתוח עיניו היו אדומות מתשישות. "הרופא סיפר לנו שהם לא הצליחו להוציא את כל הגידול", היא אמרה. "הייתה לנו הרגשה שמשהו לא כשורה. אחרי הניתוח התפתחה אצלו בצקת והוא נותח בשנית. מהניתוח הזה הוא כבר לא התעורר".

"היה לנו קשה להאמין שהמוח החריף והחזק שלו יאכזב", טענה אמו. "היינו אופטימיים וקיווינו שלי יוכיח לרופאים שהפסימיות שלהם מוטעית, אבל לבסוף מהבדיקות שעשו לו התברר שהוא במצב של מוות מוחי".

חלי מספרת כי היא ויתר בני משפחתו של לי לא התלבטו לרגע אם לתרום את איבריו של בנם. "זו לא הייתה שאלה בכלל", היא הבהירה. "גם אני וגם בעלי חתומים על כרטיס אדי והיה לנו ברור שלי יסכים עם הצעד הזה. עברתי את הנורא מכל, אבל הידיעה שמנעתי את הייסורים האלו משש משפחות אחרות, יש בה נחמה גדולה מאוד. אלו שש משפחות שלא ייאלצו לעבור את מה שאנחנו עוברים".

לחתימה על כרטיס אדי לחצו כאן