גם פינגווינים נפגעים (צילום: רויטרס, חדשות)
קרחונים נמסים באנטארקטיקה | צילום: רויטרס, חדשות

אנטארקטיקה - הסוף? בדיקות חדשות של לוויינים מעידות כי היבשת הלבנה מאבדת קרח בקצב מואץ. לפי הבדיקה מדי שנה נמסים כ-200 מיליארד טונות של קרח והופכים למי ים. התופעה מובילה לעליית מפלס פני הים ב-0.6 מ"מ בשנה - פי שלושה מכפי שהיה בבדיקות מקבילות שנעשו בשנת 2012.

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו 

מרבית אובדן הקרח מתרחש במערב היבשת, היכן שמים חמים חודרים תחת מעטה הקרח וממיסים את חזית הקרחונים. "אנו לא יכולים לדעת מתי זה התחיל, לא אספנו נתונים בים אז", הסביר אנדרו שפרד, העומד בראש ארגון "אימבי" - ארגון שהוקם בשנת 2011 ומאגד מדענים החוקרים את השינויים במדף הקרח האנטארקטי. "מה שאנחנו יכולים לומר שכרגע חם מדי באנטארקטיקה, בערך חצי מעלה יותר ממה שהיבשת יכולה לסבול. מדי שנה היא מאבדת כחמישה מטרים של קרח מבסיסה וזה מה שגורם לעליית מי הים שאנו רואים".

סוכנויות חלל מודדות את השינויים בכמות הקרח באנטארקטיקה מאז שנות ה-90 ומוערך כי במערב אנטארקטיקה אובדן הקרח השנתי גדל מ-53 מיליארד טונות ל-159 מיליארד טונות בתקופה שבין השנים 1992 ל-2017. למרות זאת, דווקא במזרח אנטארקטיקה נרשמת עלייה בכמות הקרח אך בקצב איטי יותר של כ-5 מיליארד טונות בשנה, שאינו מפצה על האובדן.

"כרגע חם מדי באנטארקטיקה" (צילום: רויטרס, חדשות)
"כרגע חם מדי באנטארקטיקה" | צילום: רויטרס, חדשות

באופן עולמי, מי הים עולים ב-3 מילימטרים מדי שנה. המספר הזה מורכב ממספר גורמים, אחד מהם הוא התרחבות הימים והאוקיינוסים כתוצאה מהתחממות מי הים. מה שברור לפי הערכות "אימבי" הוא שאנטארקטיקה הופכת לגורם מרכזי בנושא. "גדילה פי שלושה שמה את אנטארקטיקה במרכז התמונה כאחת מהתורמות הגדולות לעליית מפלס מי הים", אמר פרופ' שפרד.

"בפעם האחרונה שבחנו את מדפי הקרח הקוטביים, גרינלנד הייתה הגורם המשפיע ביותר על עליית מי הים, אך זה כבר לא המקרה". ככלל, אנטארקטיקה איבדה 2.7 טריליון טונות של קרח מאז שנת 1992 המיתרגמות לעלייה ב-7.5 מ"מ במפלס פני הים.