ביקשו שלא נקטוף את פרחי הבר, ולא קטפנו. אז למה אנחנו לא מסוגלים להשאיר את חוף הים נקי? מי נהנה לבלות בחוף בתוך הטינופת הזאת? "כ-8 מיליון טון פלסטיק מגיע לים ולאוקיינוסים מדי שנה, בערך משאית זבל בכל דקה", מסביר פרד ארזואן, סגן מנהל היחידה להגנת הסביבה הימית. "זו בעיה גלובלית, משאית כל דקה שמגיעה ופותחת, משאירה את התכולה שלה בים, וזה קורה כל דקה, כל הזמן".

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו  

בשיח הציבורי מדברים לעתים קרובות על הלכלוך בים, ובצדק:  הים רגיש והחופים יקרים לנו, אבל הלכלוך נמצא בכל מקום במדינה - בים, בטבע וגם בדרך לעבודה. "למה בעצם מלכלכים? התשובה היא לא מפתיעה, אין פה קסמים", מסבירה ד"ר מיה נגב, חוקרת בריאות וסביבה מאוניברסיטת חיפה. "אנשים מלכלכים או כי הם מתעצלים ללכת לפח, או כי אין פח, או כי לא אכפת להם".

זבל במרחב הציבורי - וגם בחופי הים (צילום: חדשות)
זבל במרחב הציבורי - וגם בחופי הים | צילום: חדשות

אחת הסיבות שהישראלים יכולים להרשות לעצמם ללכלך היא פשוטה - זה לא מעניין אף אחד והאכיפה בנושא הזה היא אפסית. פקחי עיריית תל אביב, למשל, מפטרלים כדי להילחם בלכלוך ברחובות - והם עושים עבודה טובה מאוד כשמדובר בבעלי עסק שחוששים בגללם להוציא את הזבל שלהם למדרכות. אך כשמדובר באזרח הקטן שמזהם, הפקחים לא מענישים ולא מתעניינים. זאת רק העבודה של המנקים. גם בחופים מדיניות הקנסות רחוקה מלהיות מאיימת. אם כבר, מי שמאיימים הם המתרחצים עצמם על הפקחים.

מביקור בכמה חופים בסוף השבוע עולה שהמודעות אצל רוב המתרחצים לניקיון בהחלט קיימת, אבל גם זה לא מבטיח חוף נקי: הפחים לפעמים עמוסים מאוד והזבל מצטבר לידם. ואם בתוך העיר הפקחים לפחות מסתובבים, סופי השבוע בטבע הם פעמים רבות שטח הפקר.