גירית הדבש נחשבת לחיה האמיצה והמשוגעת ביותר בעולם כולו. היא מסתובבת מהודו ועד אפריקה, אך למרות שישראל נעוצה באמצע אזור התפוצה שלה, היא נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה. מי שיצליח ללכוד תמונה שלה בארץ, יזכה לתהילת עולם - בקרב מביני העניין לפחות. "מדובר בטורף הכי נדיר בישראל", מצהיר אקולוג רשות הטבע והגנים יריב מליחי.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
"הצבנו עשרות מצלמות באזורים שאנחנו חושבים שהיא תעבור", מסביר ליעד כהן, פקח רשות הטבע והגנים. "נכון לעכשיו, בכל המצלמות ראינו את כל המינים שמסתובבים פה: צבועים, שועלים, נמיות, צבאים - ואותה לא ראינו". לדבריו, מדובר ב"טורף שלא רואה ממטר שום בעל חיים - לא אריות, לא נמרים, לא תאואים".
את שמה קיבלה בשל חיבתה לדבש, המזון האהוב עליה לצד נחשים. היא מתהדרת בעור עבה התלוי סביב הגוף שלה באופן המאפשר לה חופש פעולה נדיר מול טורפים פוטנציאליים ומגן עליה מפני ארס נחשים ועקיצות דבורים.
"יש כאלה שמספרים שהיא קופצת על הביצים של אריות ונושכת אותם", מספר הגשש אסף בן דוד, שהתמחה בנושא בערבות אפריקה. החקלאי נעמן דג מזהיר שהיא לא שומרת את היחס הזה רק להולכים על ארבע: "אם בן אדם הולך בלילה ועולה על הנתיב שלה, היא מתנפלת עליו ותופסת אותו בצוואר או בביצים - והורגת אותו".
גירית הדבש גורו גדלה בחיקו של שמעון ארביב, עובדן הגן הזואולוגי בתל אביב. הוא הציל אותה מהוריה, שנהגו לטרוף את גוריהם בשל הלחץ מהחיים בשבי. "היא הייתה מזיזה רהיטים, יש לה כוח אדיר", הוא נזכר. "היה לי כלב שנאוצר גדול שהיא התעללה בו". כשהייתה בת שנה, החזיר אותה ארביב לגן, אולם היא נהגה לחמוק מהכלוב שלה - תכונה שנפוצה אצל הגיריות בגני חיות בכל רחבי העולם. לפני מספר חודשים, הלכה גורו לעולמה, ומאז אי אפשר לראות בשום מקום בארץ גירית דבש.
גירית כהן - לשעבר ארנון, עובד בגן הזואולוגי - מאמין שיש לה כוחות מיסטיים. פעם, בעת שהיה בגן, גורו נשכה אותו בצווארו כשהסיט את תשומת לבו ממנה לרגע. "אמרתי לה שאני אוהב אותה ואני מתנצל שהסחתי את דעתי, ובשלב מסוים היא הרפתה", הוא מספר. "יצאתי מהכלוב, ואז חוויתי אהבה. כל העולם נראה לי כמו ציור אימפרסיוניסטי, הכל היה מחובר בנקודות. כל העולם וואחד".
אז לאן הינעלמה חיה הפלאית הזו? "היא פשוט לא מותאמת", טוען מליחי. "היא צריכה שטחים גדולים - סללנו כבישים; היא צריכה מקורות מזון עשירים - ניצלנו את הטבע לחקלאות. היו גם לא מעט הרעלות שהביאו אותה לסכנת הכחדה".