בגיל 28 ובחודש השישי להריון, סבלה עדי מרזוק מכאבי ראש ובחילות ופונתה באמבולנס לחדר המיון בביה"ח אסף הרופא. כשהגיעה למיון היא עוד הייתה בהכרה ואף עמדה על רגליה, אך אז הטיפול התעכב, האבחנה, כך נטען נגד בית החולים, הייתה שגויה, והיא מתה מדימום מוחי כשהיא מותירה אחריה בעל וילד בן שנתיים וחצי. עו"ד גלית קרנר שהגישה תביעת פיצויים מטעם המשפחה דרשה בתוקף ממשרד הבריאות להקים ועדה לבדיקת האירוע הטראגי, דוח שמסקנותיו שמתפרסמות הערב (חמישי) לראשונה ב"מהדורה המרכזית" - מאוד מטרידות.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
מתברר שזה הנוהל: ברוב בתי החולים הישראל, בין השעות 23:00-07:00, כלומר בשליש משעות היממה - הרופא הבכיר במיון הוא בכלל מתמחה, לא מומחה בכיר. רק בשישה בתי חולים בישראל, במרכזי העל, חייב להיות רופא בכיר במיון 24 שעות ביממה: בשיבא בתל השומר, באיכילוב בת"א, בבילינסון בפ"ת, ברמב"ם בחיפה, בהדסה בירושלים ובסורוקה בבאר שבע. ויש לזה משמעות אם אתם חלילה מתפנים למיון בלילה, ויש לכם אפשרות לבחור לאן.
"כשקראנו את הדו"ח לא האמנו", מספרת עו"ד קרנר. "נדהמנו מהעובדה שבמיון הרופא הוא מתמחה, במיון! מילא במחלקות, זה כבר התרגלנו, אבל במיון, שאלה הרופאים הראשונים שנתקלים במקרי הטראומה הקשים, במיון אין רופא?".
ומתברר שבחדרי המיון לילדים המצב אפילו גרוע יותר: החל מהשעה 16:00 ועד 08:00 למחרת, הרופא הבכיר ביותר במיון יכול להיות מתמחה, ובמילים אחרות - בשני שליש משעות היממה, בחדרי המיון לילדים בישראל אין אפילו רופא בכיר אחד, והפעם מדובר בכל בתי החולים, גם במרכזי העל.
"אנחנו, כאיגוד, בהחלט רוצים שיהיה 24/7 רופא מומחה, הן במלר"ד מבוגרים והן במלר"ד ילדים", אומר ד"ר ערן טל אור, יו"ר האיגוד לרפואה דחופה. "הבעיה היא שאין לנו מספיק כוח אדם כדי לממש את זה, ושהרופאים המומחים צריכים לקבל תנאים כאלה, שגם ירצו לעשות את זה ויוכלו לעשות את זה".
בחזרה למקרה של עדי מרזוק ז"ל: לאחר שאובחנה כסובלת מדימום מוחי, היא נבדקה על רופא שזאת אמורה להיות מומחיותו - נוירוכירורגיה, כלומר - ניתוחי מוח. "ניגש אלינו רופא בסביבות גיל 50, 60, מציג את עצמו כתורן נוירוכירורגי ובודק אותה", מספר בעלה של עדי ז"ל, אופיר מרזוק. וכך נכתב בדוח של משרד הבריאות על הרופא שבדק את עדי ז"ל: "רישומים נוספים בגיליון המלר"ד הם של התורן הנוירוכירורגי ד"ר מ' (שעבר מספר שנים של התמחות בנוירוכירורגיה, ללא שעמד בהצלחה בבחינות המומחיות, ושימש בעת האירוע כתורן חיצוני)".
"לא ידעתי שאין לו התמחות בנושא הזה", מוסיף אופיר. "אם הייתי יודע את זה, בדיעבד, לא הייתי נותן לאותו רופא לטפל באשתי, והייתי דורש שיגיע רופא בכיר". גם כאן לא מדובר באסף הרופא, אלא בכל בתי החולים בישראל: מתברר שבמערכת הרפואה הציבורית בישראל עובדים כ-400 רופאים שלא עשו בכלל התמחות, או שלא השלימו אותה, או שהשלימו אותה ולא עמדו בבחינות ההסכמה. הכינוי של רופא כזה הוא למל"מ, ראשי תיבות של - לא מומחה, לא מתמחה.
מביה"ח אסף הרופא נמסר בתגובה: "סיכויי הישרדותה של המטופלת היו אפסיים. באשר לרופא התורן הנוירוכירורגי, מדובר ברופא בעל ניסיון של עשרות שנים בתחום, ומכאן גם קבעה הוועדה כי יכול היה להעביר מידע אמין לרופא המומחה הכונן, אשר בסופו של דבר קיבל החלטה לגבי הטיפול. אנו נפעל לשפר את ההיבטים עליהם הצביעה הוועדה כנדרשים לשינוי, ואולם לאלו לא הייתה בפועל משמעות לתוצאה הסופית של מות המטופלת. אנו משתתפים בצערה של המשפחה ומקווים כי לא ידעו עוד צער".