העיתונאי, הפזמונאי והסטיריקן דידי מנוסי הלך היום (ו') לעולמו בגיל 85, לאחר מאבק ארוך במחלת הפרקינסון. הלוויתו של מנוסי תתקיים ביום ראשון בקיבוץ גבע.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

מנוסי, שרותק לכסא גלגלים, נזקק בשנים האחרונות לעזרת מטפלים, נפטר בביתו הבוקר. בני המשפחה הזעיקו ניידת טיפול נמרץ של מד"א שהגיעה למקום - והצוות הרפואי נאלץ לקבוע את מותו במקום. מנוסי, שכתב ספרים רבים (בהם סדרת ספרי "בדיחמין") ופזמונים - שהמפורסם שבהם היה "מי שחלם" - לקה במחלת הפרקינסון בשנת 2005.

מנוסי עסק בכתיבה רוב חייו - שירים, חמשירים, שירי זימה וכתבות עיתונאיות. מדי שבוע היה מנוסי מלקט בדיחות לעיתון, שהפכו לסדרת הספרים "בדיחמין". נוסף על כך, כתב מנוסי שירים ופזמונים שהפכו לקאנון: "מי שחלם", "קול אורלוגין", "שיר הוא לא רק מילים", "בת שישים", "לי ולך" ו"כוכב הצפון".

דידי מנוסי
"הלשון הייתה החרב שלי" | צילום:

"הסוף לא מוצא חן בעיניי"

לזכות מנוסי גם נזקפות המצאות של מספר מילים: רכבת, מחזמר ומדרחוב. מנוסי הוציא בחייו 30 ספרים, רבים מהם הפכו לרבי מכר. "כשאנשים אומרים לי גדלתי עליך, זה עושה לי משהו, שאנשים זוכרים אותי עוד מאז", אמר מנוסי בריאיון לשי גל ב"אולפן שישי" במרס 2010.

מנוסי ציין כי כי "סך הכל מהחיים אני מרוצה, אבל הסוף לא מוצא חן בעיניי. לא הייתי רוצה לגמור ככה את החיים. קשה לי לדבר בקול רם. המחשבה צלולה לגמרי, וזו הבעיה. הלשון הייתה החרב שלי, ועכשיו החרב פגומה".

"הוא בחר למלא את תפקיד הבדחן בתרבות הישראלית. החמשירים שלו היו סאטירה, אבל לא כמו של חנוך לוין - עקיצה פחות אגרסיבית", אמר הבלשן והחוקר רוביק רוזנטל על יצירתו של מנוסי.