זה היה רק ביום ראשון. עיתונאי "מעריב" אביעד פוהורילס ישב עם אריק איינשטיין אצלו בבית. מאחוריהם כבר טיוטה ראשונה, מלאכת שיוף עוד לפניהם, מילים מתקבצות למשפטים - של מה שעתיד היה להיות טור ראשון וחגיגי במוסף סופשבוע. איש לא ידע אז כי הטור הראשון יהפוך בדיעבד למילות פרידה וחומר למחשבה.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
"אם היו מדברים למשל על הסחר בנשים שיש אצלנו פה בארץ ישראל המתוקה שלנו, סחר בנשים", הכתיב איינשטיין, "מה שמעניין את האנשים זה יותר רכילות והשמחה לאיד, אם היו מדברים על הנושאים האלה (סחר בנשים) כמו שמדברים על הדברים האלה...אבל אין מה לעשות אתה יודע, אפילו התקשורת בעצמה מודה ואומרת שבשביל סקופ כל עיתונאי יגיד לך - הוא יעשה הכל, זאת אומרת, הסטוץ הוא מרכז חיינו. לא מסתירים את זה אומרים את זה בריש גלי".
אבל הסחר בנשים היה רק משל - אריק איינשטיין חזר לכעס ההוא שהוליד את השיר: "עיתונאי קטן שלי" וביקש לעשות הפרדה. "זה מחזיר למה שכתבת בזמנו", אומר לו פוהורילס, כשהשניים יושבים ועוברים על הטקסט ואריק עונה: "כן. לקחו את זה, אתה יודע, כרגיל אתה יודע מוציאים דברים מהקשרם, לקחו את זה כאילו ירידה זו ירידה על העיתונות בכללה, וזה כל כך לא נכון. יש כל כך הרבה עיתונאים טובים, ישרים והגונים. זה התייחס אך ורק לעיתונאים שעושים את הדברים האלה, מכערים את חיינו, לא כולם כאלה, אתה מבין. לקחו את זה כהתקפה על העיתונות בכלל וזה הרגיז אותי. אתה יודע כמה שפוגעים פה בארץ האחד בשני".
כשנשאל איינשטיין על פרשת אייל גולן הוא סרב להתייחס. "בשום אופן", הוא אומר לפוהורילס בהקלטה.
"לנצח את מכבי בכדורסל זה כמעט כמו יום העצמאות"
"היתה לו רגישות מיוחדת לחולשות האנושיות - לניצול, לאנשים המנוולים. הוא היה קורא להם: 'הדרעקס האלה", מספר פוהורילס, "זה מילא הרבה מעולמו. ידיו היו קצרות מלטפל בזה, אבל הוא חשב שבעצם המסר שהוא יעביר בדיבור, אנשים ייקחו את הדברים האלה לתשומת ליבם".
הם ישבו ביחד והתלבטו והגיעו במהרה גם לנושאים שעשו לאריק טוב. "ואז פתאום בתוך החושך הגדול היה דרבי בכדורסל. הפועל ניצח 66:78 והחיים פתאום נראו יפים", הכתיב איינשטיין לעיתונאי מעריב, "לנצח את מכבי בכדורסל זה כמעט כמו יום העצמאות".
כל דרבי של היום הזכיר לו דרבי מההיסטוריה של הספורט. "גם ב-1968 כשמנצ'סטר סיטי לקחה סוף סוף את אליפות אנגליה, מנצ'סטר יונייטד לקחו את אליפות אירופה, עם שערים של בובי צ'רלטון, ג'ורג'י בסט ובריאן קיד שחגג יום הולדת 19 במשחק הזה. זה דברים כאלה, אתה יודע, לזרוק כל מיני טריוויות קטנות".
עיתונאי מעריב מספר: "הוא בא מאהבה ומסוג של התעלות. אני נורא התרגשתי מהתחושה שהישראליות תוכל לזכות באריק איינשטיין קצת חדש, שהיא לא מכירה. אבל יותר התרגשתי מזה שזה ריגש אותו. לצערי זה היה קצר מדיי".
בעוד השניים יושבים העיניים של אריק הפכו כבדות וכך גם דיבורו. ברגע מסויים הוא מספר על חברותו עם כתב חדשות 2 רוני דניאל. "דיברתי לפני המשחק עם רוני דניאל, ידידי, חברי, שהוא אוהד מספר 2 של הפועל, הוא העלה את האפשרות לניצחון שלנו. אני חתמתי על הפסד מכובד, ואז בא הקונצרט של הפועל, בליווי מקהלת הצבא האדום".
איינשטיין מתלבט עם פוהורליס על ניסוחי המשפטים שב ומשכתב. 'הדרבי הראשון הוא האחרון' אבל זה כאן תרתי משמע אתה מבין, כי כבר לא יהיה יותר".
אריק מבקש לדבר על מאמן הפועל ת"א בכדורסל ארז אדלשטיין. "ניצח על המקהלה ארז אדלשטיין, הגנרל הג'ינג'י...לא, הגנרל האדמוני אולי", הוא מבקש לתקן כשפוהורילס כותב.
הגנרל האדמוני, חברו רוני וכל השאר כולם מחר ישבו זה לצד זה, מילה לצד מילה, 2,000 מילים בסך הכל בטור אחד במגזין של "מעריב".